¹ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃

¹And it came to pass afterwards that *he* went through [the country] city by city, and village by village, preaching and announcing the glad tidings of the kingdom of God; and the twelve [were] with him,

²ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃

²and certain women who had been healed of wicked spirits and infirmities, Mary who was called Magdalene, from whom seven demons had gone out,

³ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃

³and Joanna, wife of Chuza, Herod's steward, and Susanna, and many others, who ministered to him of their substance.

⁴ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃

⁴And a great crowd coming together, and those who were coming to him out of each city, he spoke by parable:

⁵הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃

⁵The sower went out to sow his seed; and as he sowed, some fell along the way, and it was trodden under foot, and the birds of the heaven devoured it up;

⁶ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃

⁶and other fell upon the rock, and having sprung up, it was dried up because it had not moisture;

⁷ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃

⁷and other fell in the midst of the thorns, and the thorns having sprung up with [it] choked it;

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁸and other fell into the good ground, and having sprung up bore fruit a hundredfold. As he said these things he cried, He that has ears to hear, let him hear.

⁹וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃

⁹And his disciples asked him [saying], What may this parable be?

¹⁰ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃

¹⁰And he said, To you it is given to know the mysteries of the kingdom of God, but to the rest in parables, in order that seeing they may not see, and hearing they may not understand.

¹¹וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃

¹¹But the parable is this: The seed is the word of God.

¹²ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃

¹²But those by the wayside are those who hear; then comes the devil and takes away the word from their heart that they may not believe and be saved.

¹³ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃

¹³But those upon the rock, those who when they hear receive the word with joy; and these have no root, who believe for a time, and in time of trial fall away.

¹⁴ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃

¹⁴But that that fell where the thorns were, these are they who having heard go away and are choked under cares and riches and pleasures of life, and bring no fruit to perfection.

¹⁵ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃

¹⁵But that in the good ground, these are they who in an honest and good heart, having heard the word keep it, and bring forth fruit with patience.

¹⁶ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃

¹⁶And no one having lighted a lamp covers it with a vessel or puts it under a couch, but sets it on a lamp-stand, that they who enter in may see the light.

¹⁷כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃

¹⁷For there is nothing hid which shall not become manifest, nor secret which shall not be known and come to light.

¹⁸לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃

¹⁸Take heed therefore how ye hear; for whosoever has, to him shall be given, and whosoever has not, even what he seems to have shall be taken from him.

¹⁹ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃

¹⁹And his mother and his brethren came to him, and could not get to him because of the crowd.

²⁰ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃

²⁰And it was told him [saying], Thy mother and thy brethren stand without, wishing to see thee.

²¹ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃

²¹But he answering said to them, My mother and my brethren are those who hear the word of God and do [it].

²²ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃

²²And it came to pass on one of the days, that *he* entered into a ship, himself and his disciples; and he said to them, Let us pass over to the other side of the lake; and they set off from shore.

²³ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃

²³And as they sailed, he fell asleep; and a sudden squall of wind came down on the lake, and they were filled [with water], and were in danger;

²⁴ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃

²⁴and coming to [him] they woke him up, saying, Master, master, we perish. But he, rising up, rebuked the wind and the raging of the water; and they ceased, and there was a calm.

²⁵ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃

²⁵And he said to them, Where is your faith? And, being afraid, they were astonished, saying to one another, Who then is this, that he commands even the winds and the water, and they obey him?

²⁶ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃

²⁶And they arrived in the country of the Gadarenes, which is over against Galilee.

²⁷ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃

²⁷And as he got out [of the ship] on the land, a certain man out of the city met him, who had demons a long time, and put on no clothes, and did not abide in a house, but in the tombs.

²⁸וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃

²⁸But seeing Jesus, he cried out, and fell down before him, and with a loud voice said, What have I to do with thee, Jesus Son of the Most High God? I beseech thee torment me not.

²⁹כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃

²⁹For he had commanded the unclean spirit to go out from the man. For very often it had seized him; and he had been bound, kept with chains and fetters; and breaking the bonds he was driven by the demon into the deserts.

³⁰וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃

³⁰And Jesus asked him saying, What is thy name? And he said, Legion: for many demons had entered into him.

³¹ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃

³¹And they besought him that he would not command them to go away into the bottomless pit.

³²ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃

³²And there was there a herd of many swine feeding on the mountain, and they besought him that he would suffer them to enter into those; and he suffered them.

³³ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃

³³And the demons, going out from the man, entered into the swine, and the herd rushed down the precipice into the lake, and were choked.

³⁴וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃

³⁴But they that fed [them], seeing what had happened, fled, and told [it] to the city and to the country.

³⁵ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃

³⁵And they went out to see what had happened, and came to Jesus, and found the man from whom the demons had gone out, sitting, clothed and sensible, at the feet of Jesus. And they were afraid.

³⁶ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃

³⁶And they also who had seen it told them how the possessed man had been healed.

³⁷ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃

³⁷And all the multitude of the surrounding country of the Gadarenes asked him to depart from them, for they were possessed with great fear; and *he*, entering into the ship, returned.

³⁸ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃

³⁸But the man out of whom the demons had gone besought him that he might be with him. But he sent him away, saying,

³⁹שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃

³⁹Return to thine house and relate how great things God has done for thee. And he went away through the whole city, publishing how great things Jesus had done for him.

⁴⁰ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃

⁴⁰And it came to pass when Jesus returned, the crowd received him gladly, for they were all expecting him.

⁴¹והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃

⁴¹And behold, a man came, whose name was Jairus, and he was [a] ruler of the synagogue, and falling at the feet of Jesus besought him to come to his house,

⁴²כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃

⁴²because he had an only daughter, about twelve years old, and she was dying. And as he went the crowds thronged him.

⁴³ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃

⁴³And a woman who had a flux of blood since twelve years, who, having spent all her living on physicians, could not be cured by any one,

⁴⁴היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃

⁴⁴coming up behind, touched the hem of his garment, and immediately her flux of blood stopped.

⁴⁵ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃

⁴⁵And Jesus said, Who has touched me? But all denying, Peter and those with him said, Master, the crowds close thee in and press upon thee, and sayest thou, Who has touched me?

⁴⁶ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃

⁴⁶And Jesus said, Some one has touched me, for *I* have known that power has gone out from me.

⁴⁷ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃

⁴⁷And the woman, seeing that she was not hid, came trembling, and falling down before him declared before all the people for what cause she had touched him, and how she was immediately healed.

⁴⁸ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃

⁴⁸And he said to her, [Be of good courage,] daughter; thy faith has healed thee; go in peace.

⁴⁹עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃

⁴⁹While he was yet speaking, comes some one from the ruler of the synagogue, saying to him, Thy daughter is dead; do not trouble the teacher.

⁵⁰וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃

⁵⁰But Jesus, hearing it, answered him saying, Fear not: only believe, and she shall be made well.

⁵¹ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃

⁵¹And when he came to the house he suffered no one to go in but Peter and John and James and the father of the child and the mother.

⁵²וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃

⁵²And all were weeping and lamenting her. But he said, Do not weep, for she has not died, but sleeps.

⁵³וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃

⁵³And they derided him, knowing that she had died.

⁵⁴והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃

⁵⁴But *he*, having turned them all out and taking hold of her hand, cried saying, Child, arise.

⁵⁵ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃

⁵⁵And her spirit returned, and immediately she rose up; and he commanded [something] to eat to be given to her.

⁵⁶וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃

⁵⁶And her parents were amazed; but he enjoined them to tell no one what had happened.