1וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃
1And immediately in the morning the chief priests, having taken counsel with the elders and scribes and the whole sanhedrim, bound Jesus and carried [him] away, and delivered [him] up to Pilate.
2וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃
2And Pilate asked him, Art *thou* the King of the Jews? And he answered and said to him, *Thou* sayest.
3וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃
3And the chief priests accused him urgently.
4ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃
4And Pilate asked him again, saying, Answerest thou nothing? See of how many things they bear witness against thee.
5וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃
5But Jesus still answered nothing, so that Pilate marvelled.
6ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃
6But at [the] feast he released to them one prisoner, whomsoever they begged [of him].
7ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃
7Now there was the [person] named Barabbas bound with those who had made insurrection with [him], [and] that had committed murder in the insurrection.
8וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃
8And the crowd crying out began to beg [that he would do] to them as he had always done.
9ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃
9But Pilate answered them saying, Will ye that I release to you the King of the Jews?
10כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃
10for he knew that the chief priests had delivered him up through envy.
11וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃
11But the chief priests stirred up the crowd that he might rather release Barabbas to them.
12ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃
12And Pilate answering said to them again, What will ye then that I do [to him] whom ye call King of the Jews?
13ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃
13And they cried out again, Crucify him.
14ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃
14And Pilate said to them, What evil then has he done? But they cried out the more urgently, Crucify him.
15ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃
15And Pilate, desirous of contenting the crowd, released to them Barabbas, and delivered up Jesus, when he had scourged him, that he might be crucified.
16ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃
16And the soldiers led him away into the court which is [called the] praetorium, and they call together the whole band.
17וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃
17And they clothe him with purple, and bind round on him a crown of thorns which they had plaited.
18ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃
18And they began to salute him, Hail, King of the Jews!
19ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃
19And they struck his head with a reed, and spat on him, and, bending the knee, did him homage.
20ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃
20And when they had mocked him, they took the purple off him, and put his own clothes on him; and they lead him out that they may crucify him.
21ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃
21And they compel to go [with them] a certain passer-by, Simon, a Cyrenian, coming from the field, the father of Alexander and Rufus, that he might carry his cross.
22ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃
22And they bring him to the place [called] Golgotha, which, being interpreted, is Place of a skull.
23ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃
23And they offered him wine [to drink] medicated with myrrh; but he did not take [it].
24ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃
24And having crucified him, they part his clothes amongst [themselves], casting lots on them, what each one should take.
25ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃
25And it was the third hour, and they crucified him.
26ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃
26And the superscription of what he was accused of was written up: The King of the Jews.
27ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
27And with him they crucify two robbers, one on his right hand, and one on his left.
28וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃
28[And the scripture was fulfilled which says, And he was reckoned with the lawless.]
29והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃
29And they that passed by reviled him, shaking their heads, and saying, Aha, thou that destroyest the temple and buildest it in three days,
30הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃
30save thyself, and descend from the cross.
31וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃
31In like manner the chief priests also, with the scribes, mocking with one another, said, He saved others; himself he cannot save.
32המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃
32Let the Christ the King of Israel descend now from the cross, that we may see and may believe. And they that were crucified with him reproached him.
33ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
33And when [the] sixth hour was come, there came darkness over the whole land until [the] ninth hour;
34ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃
34and at the ninth hour, Jesus cried with a loud voice, [saying], Eloi, Eloi, lama sabachthani? which is, being interpreted, My God, my God, why hast thou forsaken me?
35ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃
35And some of those who stood by, when they heard [it], said, Behold, he calls for Elias.
36וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃
36And one, running and filling a sponge with vinegar, fixed it on a reed, and gave him to drink, saying, Let alone, let us see if Elias comes to take him down.
37וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃
37And Jesus, having uttered a loud cry, expired.
38ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃
38And the veil of the temple was rent in two from the top to the bottom.
39וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃
39And the centurion who stood by over against him, when he saw that he had expired having thus cried out, said, Truly this man was Son of God.
40וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃
40And there were women also looking on from afar off, among whom were both Mary of Magdala, and Mary the mother of James the less and of Joses, and Salome;
41אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
41who also, when he was in Galilee, followed him and ministered to him; and many others who came up with him to Jerusalem.
42ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃
42And when it was already evening, since it was [the] preparation, that is, [the day] before a sabbath,
43ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃
43Joseph of Arimathaea, an honourable councillor, who also himself was awaiting the kingdom of God, coming, emboldened himself and went in to Pilate and begged the body of Jesus.
44ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃
44And Pilate wondered if he were already dead; and having called to [him] the centurion, he inquired of him if he had long died.
45וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃
45And when he knew from the centurion, he granted the body to Joseph.
46והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃
46And having bought fine linen, [and] having taken him down, he swathed him in the fine linen, and laid him in a sepulchre which was cut out of rock, and rolled a stone to the door of the sepulchre.
47ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃
47And Mary of Magdala and Mary the [mother] of Joses saw where he was put.