¹לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃

¹He that separateth himself seeketh [his] pleasure, he is vehement against all sound wisdom.

²לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃

²A fool hath no delight in understanding, but only that his heart may reveal itself.

³בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה׃

³When the wicked cometh, there cometh also contempt, and with ignominy reproach.

⁴מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃

⁴The words of a man's mouth are deep waters, [and] the fountain of wisdom is a gushing brook.

⁵שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט׃

⁵It is not good to accept the person of the wicked, to wrong the righteous in judgment.

⁶שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃

⁶A fool's lips enter into contention, and his mouth calleth for stripes.

⁷פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו׃

⁷A fool's mouth is destruction to him, and his lips are a snare to his soul.

⁸דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃

⁸The words of a talebearer are as dainty morsels, and they go down into the innermost parts of the belly.

⁹גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃

⁹He also who is indolent in his work is brother of the destroyer.

¹⁰מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב׃

¹⁰The name of Jehovah is a strong tower: the righteous runneth into it, and is safe.

¹¹הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃

¹¹The rich man's wealth is his strong city, and as a high wall in his own imagination.

¹²לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃

¹²Before destruction the heart of man is haughty; and before honour [goeth] humility.

¹³משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃

¹³He that giveth answer before he heareth, it is folly and shame unto him.

¹⁴רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃

¹⁴The spirit of a man sustaineth his infirmity; but a broken spirit who can bear?

¹⁵לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃

¹⁵The heart of an intelligent [man] getteth knowledge, and the ear of the wise seeketh knowledge.

¹⁶מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃

¹⁶A man's gift maketh room for him, and bringeth him before great men.

¹⁷צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו׃

¹⁷He that is first in his own cause [seemeth] just; but his neighbour cometh and searcheth him.

¹⁸מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃

¹⁸The lot causeth contentions to cease, and parteth between the mighty.

¹⁹אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון׃

¹⁹A brother offended is [harder to be won] than a strong city; and contentions are as the bars of a palace.

²⁰מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃

²⁰A man's belly is satisfied with the fruit of his mouth; with the increase of his lips is he satisfied.

²¹מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃

²¹Death and life are in the power of the tongue, and they that love it shall eat the fruit thereof.

²²מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃

²²Whoso hath found a wife hath found a good thing, and hath obtained favour from Jehovah.

²³תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות׃

²³He that is poor speaketh with supplications, but the rich answereth roughly.

²⁴איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃

²⁴A man of [many] friends will come to ruin but there is a friend [that] sticketh closer than a brother.