¹על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

¹[There is] then now no condemnation to those in Christ Jesus.

²כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃

²For the law of the Spirit of life in Christ Jesus has set me free from the law of sin and of death.

³כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃

³For what the law could not do, in that it was weak through the flesh, God, having sent his own Son, in likeness of flesh of sin, and for sin, has condemned sin in the flesh,

⁴למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

⁴in order that the righteous requirement of the law should be fulfilled in us, who do not walk according to flesh but according to Spirit.

⁵כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃

⁵For they that are according to flesh mind the things of the flesh; and they that are according to Spirit, the things of the Spirit.

⁶כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃

⁶For the mind of the flesh [is] death; but the mind of the Spirit life and peace.

⁷יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃

⁷Because the mind of the flesh is enmity against God: for it is not subject to the law of God; for neither indeed can it be:

⁸ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃

⁸and they that are in flesh cannot please God.

⁹ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃

⁹But *ye* are not in flesh but in Spirit, if indeed God's Spirit dwell in you; but if any one has not [the] Spirit of Christ *he* is not of him:

¹⁰ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃

¹⁰but if Christ be in you, the body is dead on account of sin, but the Spirit life on account of righteousness.

¹¹ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃

¹¹But if the Spirit of him that has raised up Jesus from among [the] dead dwell in you, he that has raised up Christ from among [the] dead shall quicken your mortal bodies also on account of his Spirit which dwells in you.

¹²לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר׃

¹²So then, brethren, we are debtors, not to the flesh, to live according to flesh;

¹³כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃

¹³for if ye live according to flesh, ye are about to die; but if, by the Spirit, ye put to death the deeds of the body, ye shall live:

¹⁴כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃

¹⁴for as many as are led by [the] Spirit of God, *these* are sons of God.

¹⁵כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃

¹⁵For ye have not received a spirit of bondage again for fear, but ye have received a spirit of adoption, whereby we cry, Abba, Father.

¹⁶והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃

¹⁶The Spirit itself bears witness with our spirit, that we are children of God.

¹⁷ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃

¹⁷And if children, heirs also: heirs of God, and Christ's joint heirs; if indeed we suffer with [him], that we may also be glorified with [him].

¹⁸כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃

¹⁸For I reckon that the sufferings of this present time are not worthy [to be compared] with the coming glory to be revealed to us.

¹⁹כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃

¹⁹For the anxious looking out of the creature expects the revelation of the sons of God:

²⁰כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃

²⁰for the creature has been made subject to vanity, not of its will, but by reason of him who has subjected [the same], in hope

²¹אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃

²¹that the creature itself also shall be set free from the bondage of corruption into the liberty of the glory of the children of God.

²²כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃

²²For we know that the whole creation groans together and travails in pain together until now.

²³ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו׃

²³And not only [that], but even *we* ourselves, who have the first-fruits of the Spirit, we also ourselves groan in ourselves, awaiting adoption, [that is] the redemption of our body.

²⁴כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃

²⁴For we have been saved in hope; but hope seen is not hope; for what any one sees, why does he also hope?

²⁵אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃

²⁵But if what we see not we hope, we expect in patience.

²⁶וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃

²⁶And in like manner the Spirit joins also its help to our weakness; for we do not know what we should pray for as is fitting, but the Spirit itself makes intercession with groanings which cannot be uttered.

²⁷והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים׃

²⁷But he who searches the hearts knows what [is] the mind of the Spirit, because he intercedes for saints according to God.

²⁸והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃

²⁸But we *do* know that all things work together for good to those who love God, to those who are called according to purpose.

²⁹כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃

²⁹Because whom he has foreknown, he has also predestinated [to be] conformed to the image of his Son, so that he should be [the] firstborn among many brethren.

³⁰ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם פאר׃

³⁰But whom he has predestinated, these also he has called; and whom he has called, these also he has justified; but whom he has justified, these also he has glorified.

³¹ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃

³¹What shall we then say to these things? If God [be] for us, who against us?

³²אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃

³²He who, yea, has not spared his own Son, but delivered him up for us all, how shall he not also with him grant us all things?

³³מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃

³³Who shall bring an accusation against God's elect? [It is] God who justifies:

³⁴ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃

³⁴who is he that condemns? [It is] Christ who has died, but rather has been [also] raised up; who is also at the right hand of God; who also intercedes for us.

³⁵מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃

³⁵Who shall separate us from the love of Christ? tribulation or distress, or persecution, or famine, or nakedness, or danger, or sword?

³⁶ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

³⁶According as it is written, For thy sake we are put to death all the day long; we have been reckoned as sheep for slaughter.

³⁷אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃

³⁷But in all these things we more than conquer through him that has loved us.

³⁸ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃

³⁸For I am persuaded that neither death, nor life, nor angels, nor principalities, nor things present, nor things to come, nor powers,

³⁹לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃

³⁹nor height, nor depth, nor any other creature, shall be able to separate us from the love of God, which [is] in Christ Jesus our Lord.