¹ויען איוב ויאמר׃

¹Siis rääkis Iiob ja ütles:

²גם היום מרי שחי ידי כבדה על אנחתי׃

²'Mu kaebus on tänagi mässuline. Minu käsi lasub raskesti mu ohkamise kohal.

³מי יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד תכונתו׃

³Oh, kui ma teaksin, kuidas ma teda leian, kuidas ma saaksin minna tema aujärje ette!

⁴אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות׃

⁴Siis ma paneksin oma kohtuasja tema ette ja täidaksin oma suu vastulausetega.

⁵אדעה מלים יענני ואבינה מה יאמר לי׃

⁵Ma tahaksin teada sõnu, millega ta mulle vastab, ja mõista, mis tal mulle on öelda.

⁶הברב כח יריב עמדי לא אך הוא ישם בי׃

⁶Kas ta oma kõikvõimsuses peaks minuga vaidlema? Ei, hea, kui ta mind tähelegi paneb.

⁷שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי׃

⁷Siis võiks õiglane temaga arutada ja ma pääseksin oma kohtumõistjast igaveseks.

⁸הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין לו׃

⁸Vaata, kui ma lähen itta, siis ei ole teda seal; või läände, siis ma teda ei märka.

⁹שמאול בעשתו ולא אחז יעטף ימין ולא אראה׃

⁹Kui ta on põhjas tegutsemas, siis ma teda ei silma; kui ta pöörab lõunasse, siis ma teda ei näe.

¹⁰כי ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא׃

¹⁰Kuid tema tunneb teed, mida ma käin. Katsub ta mind läbi - ma tulen sellest välja nagu kuld.

¹¹באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא אט׃

¹¹Mu jalg on püsinud tema jälgedes, ma olen pidanud tema teed ega ole kõrvale läinud.

¹²מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי פיו׃

¹²Tema huulte käskudest ei ole ma taganenud, ma olen oma põues talletanud sõnad tema suust.

¹³והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש׃

¹³Aga tema on ainus ja kes saaks teda keelata? Mida tema hing ihaldab, seda ta ka teeb.

¹⁴כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו׃

¹⁴Sest ta viib täide, mis mulle on määratud, ja seesugust on tal palju.

¹⁵על כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו׃

¹⁵Seepärast ma tunnen hirmu tema palge ees, ja kui ma järele mõtlen, siis ma kardan teda.

¹⁶ואל הרך לבי ושדי הבהילני׃

¹⁶Jumal on teinud araks mu südame ja Kõigevägevam on see, kes mind hirmutab.

¹⁷כי לא נצמתי מפני חשך ומפני כסה אפל׃

¹⁷Kas ma pole hävinud pimeduse pärast, ja pilkane pimedus katab mu palet?