¹ויסף אליהוא ויאמר׃

¹Ja Eliihu jätkas ning ütles:

²כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃

²'Olgu sul minuga pisut kannatust, siis ma õpetan sind, sest mul on veel Jumala heaks sõnu!

³אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃

³Ma tahan tuua oma tarkuse kaugemalt ja anda õiguse oma Loojale.

⁴כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃

⁴Sest mu sõnad pole tõesti mitte valed, täiuslik teadja on su ees.

⁵הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃

⁵Vaata, Jumal on vägev, kuid ta ei põlga kedagi, vägev on tema südame jõud!

⁶לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃

⁶Õelat ei jäta ta elama, aga viletsaile annab ta õiguse.

⁷לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃

⁷Ta ei pööra oma silmi ära õigete pealt, vaid paneb need koos kuningatega igaveseks istuma aujärjele, ja nad ülendatakse.

⁸ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃

⁸Ja kui nad on pandud ahelaisse, vangistatud viletsuse köidikuisse,

⁹ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃

⁹siis ta heidab neile ette nende tegu ja üleastumisi, et nad on olnud ülemeelikud,

¹⁰ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃

¹⁰ja avab nende kõrvad hoiatuseks ning käsib neid taganeda ülekohtust.

¹¹אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃

¹¹Kui nad siis kuulavad ja teenivad teda, siis nad lõpetavad oma päevad õnnes ja aastad õndsuses.

¹²ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

¹²Aga kui nad ei kuula, siis nad tormavad oda otsa ja heidavad arutuina hinge.

¹³וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃

¹³Südamest jumalatud peavad viha, nad ei hüüa appi, kui ta on nad vangistanud.

¹⁴תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

¹⁴Nende hing sureb noorelt ja nende elu pordumeeste seas.

¹⁵יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃

¹⁵Ta päästab viletsa tema viletsuse kaudu ja avab tema kõrva, kui ta on hädas.

¹⁶ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃

¹⁶Ta meelitaks sindki kitsikuse kurgust piiramata avarusse ja su laud oleks täis rasvast rooga.

¹⁷ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

¹⁷Aga sa oled täis õelate kohut, kohus ja õigus tabavad sind.

¹⁸כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃

¹⁸Hoia, et viha sind liialt ei mõjustaks ja rohke lunaraha sind ei eksitaks!

¹⁹היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃

¹⁹Kas su õilsus on küllaldane? Ei aita kuld ega kõik su jõupingutused!

²⁰אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃

²⁰Ära igatse ööd, kui rahvad tõusevad oma asemeilt!

²¹השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃

²¹Hoidu pöördumast ülekohtu poole, sest seda sa eelistad viletsusele!

²²הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃

²²Vaata, Jumal toimib võimsalt oma jõus! Kes oleks seesugune õpetaja nagu tema?

²³מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃

²³Kes on temale määranud ta tee, ja kes julgeks öelda: 'Sa oled ülekohut teinud'?

²⁴זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃

²⁴Pea meeles, et sinagi pead ülistama tema tööd, millest inimesed on laulnud!

²⁵כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃

²⁵Kõik inimesed näevad seda - inimene vaatab seda kaugelt.

²⁶הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃

²⁶Vaata, Jumal on suur ja meie ei mõista teda, tema aastate arv on uurimatu.

²⁷כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

²⁷Sest ta tõmbab veepiisad üles: need nõrguvad tema udust vihmaks,

²⁸אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

²⁸mida pilved kallavad ja tilgutavad paljude inimeste peale.

²⁹אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃

²⁹Tema, kes korraldab ka pilvekihte, oma kojast müristamist,

³⁰הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃

³⁰vaata, ta laotab talle oma valgust ja katab sellega mere põhjad.

³¹כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

³¹Sest sellega ta toidab rahvaid ja annab külluses rooga.

³²על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃

³²Ta võtab välgu oma kätte ja käsib sellel märki tabada.

³³יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃

³³Tema mürin kuulutab sellest, loomakarigi kuulutab tõusvat tormi.