¹אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃

¹Sellepärast väriseb minugi süda ja hüppab paigast.

²שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃

²Kuulge, kuulge tema hääle mürinat ja kõminat, mis tuleb ta suust!

³תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃

³Selle ta päästab lahti kogu taeva alla ja oma välgu maailma äärteni.

⁴אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃

⁴Selle taga möirgab tema hääl: ta müristab oma võimsa häälega ega peata välke, kui tema häält kuuldub.

⁵ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃

⁵Jumal müristab oma häälega imepärasel viisil, ta teeb suuri tegusid, mida meie ei mõista.

⁶כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃

⁶Sest ta ütleb lumele: 'Lange maa peale!' ja vihmasabin ning vihmavaling on tema tugevus.

⁷ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃

⁷Ta paneb siis igamehe käe kinni otsekui pitseriga, et kõik inimesed tunneksid ta tegu.

⁸ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃

⁸Siis läheb metsloom oma peidupaika ja jääb oma pessa.

⁹מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃

⁹Lõunakambrist tuleb tuulispea ja põhjatuulega külm.

¹⁰מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃

¹⁰Jumala hingusest tekib jää ja tardub veepind.

¹¹אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃

¹¹Ta koormab ka pilvi niiskusega, pilved pilluvad tema välku.

¹²והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃

¹²Need rändavad ringi tema juhtimisel, et teha kõike, mida ta neil käsib maailmas ja maa peal,

¹³אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃

¹³olgu vitsana, kui ta maale tarvis, olgu armuna, kui ta seda osutab.

¹⁴האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃

¹⁴Kuule seda, Iiob, peatu ja pane tähele Jumala imetegusid!

¹⁵התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃

¹⁵Kas sa mõistad, kuidas Jumal annab neile käsu ja laseb oma pilvest välgu sähvatada?

¹⁶התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃

¹⁶Kas sa mõistad pilvede sõudu, ülima tarkuse imetegu?

¹⁷אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃

¹⁷Sina, kellel riided kuumavad, kui ta lõunatuulega suigutab maad,

¹⁸תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃

¹⁸kas sa koos temaga laotad pilvekatet, vastupidavat nagu valatud peeglit?

¹⁹הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃

¹⁹Õpeta meid, mida me peaksime temale ütlema; pimeduse tõttu ei saa me millestki aru.

²⁰היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃

²⁰Kas peaks temale jutustatama, et mina tahan rääkida? Kui keegi kõneleb, kas seda siis temale teada antakse?

²¹ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃

²¹Kui nüüd ei nähta valgust, mis hiilgab pilvedes, siis puhub tuul ja toob selguse.

²²מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃

²²Põhja poolt tuleb kuldne hiilgus - Jumala ümber on hirmuäratav aupaiste.

²³שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃

²³Kõigevägevam - temani me ei jõua, tema on suur jõult ja rikas õiglusest, tema ei riku õigust.

²⁴לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃

²⁴Seepärast peavad inimesed teda kartma, tema ei vaata kedagi, kes on enese meelest tark.'