¹הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃

¹Kas sa tead kaljukitsede poegimisaega, kas valvad hirvede sünnitust?

²תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

²Kas sa loed nende tiinuskuid ja tead aega, millal nad poegivad,

³תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

³kui nad kõveraks tõmbudes vasikaid heites oma ihuviljast vabanevad?

⁴יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃

⁴Nende vasikad kosuvad, kasvavad avaral aasal, lähevad ära ega tule tagasi nende juurde.

⁵מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

⁵Kes on sebra lahti lasknud ja kes on valla päästnud metseesli köidikud,

⁶אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

⁶kellele ma olen seadnud koduks lagendiku ja elukohaks soolakõrbe?

⁷ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

⁷Ta naerab linna kära, sundija kisa ta ei kuule.

⁸יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃

⁸Ta uitab mägedel, oma karjamaal, ja otsib kõike, mis aga haljas on.

⁹היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃

⁹Kas metshärg tahab sind teenida? Kas ta jääb ööseks su sõime juurde?

¹⁰התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃

¹⁰Kas sa saad metshärja siduda köiega vaole? Kas ta äestab su järel orumaad?

¹¹התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

¹¹Kas sa võid loota tema peale, kuigi ta rammult on suur, ja jätta oma töö tema hooleks?

¹²התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃

¹²Kas sa usud, et ta toob tagasi ja kogub su seemne rehealusesse?

¹³כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃

¹³Jaanalinnu tiivad lehvivad rõõmsasti, aga ons need tiivad ja suled tegusad?

¹⁴כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃

¹⁴Sest ta jätab ju oma munad maa peale ja laseb neid liivas soojeneda,

¹⁵ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

¹⁵unustades, et jalg võib need purustada ja metsloom tallata.

¹⁶הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

¹⁶Ta on oma poegade vastu vali, nagu ei olekski need ta omad; see pole tema mure, et ta vaev võiks olla asjatu.

¹⁷כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃

¹⁷Sest Jumal on teda lasknud unustada tarkuse ega ole jaganud temale mõistust.

¹⁸כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

¹⁸Aga kui ta siis üles kargab, ta naerab hobust ja ratsanikku.

¹⁹התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

¹⁹Kas sina annad hobusele jõu, ehid ta kaela lakaga?

²⁰התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

²⁰Kas sina paned ta hüppama nagu rohutirtsu? Tema võimas nooskamine on kohutav.

²¹יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃

²¹Ta kaabib orus ja tunneb rõõmu, ta läheb jõuliselt relvadele vastu.

²²ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃

²²Ta naerab hirmu, ta ei kohku ega tagane mõõga eest.

²³עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

²³Ta kohal kõliseb nooletupp, piigitera ja viskoda.

²⁴ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃

²⁴Ta kihutab tuhinal ja hoogsasti ega püsi paigal, kui sarv hüüab.

²⁵בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃

²⁵Siis kui puhutakse sarve, hirnub tema: iihahaa! Juba kaugelt haistab ta võitlust, pealikute kisa ja hõikeid.

²⁶המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃

²⁶Kas sinu mõistuse abil lendab kull kõrgele, laotab oma tiibu lõuna poole?

²⁷אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

²⁷Kas sinu käsul kerkib kotkas kõrgustesse ja teeb oma pesa kõrgele?

²⁸סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃

²⁸Ta elab ja ööbib kalju peal, kaljuserval ja ligipääsmatus paigas.

²⁹משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃

²⁹Sealt ta luurab saaki ja ta silmad näevad kaugele.

³⁰ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃

³⁰Ta pojad rüübivad verd, ja kus on mahalööduid, seal on temagi.'