1אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃
1Ära kiitle homsest päevast, sest sa ei tea, mida see päev toob!
2יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃
2Kiitku sind keegi teine, aga mitte su oma suu, keegi võõras, aga mitte su oma huuled.
3כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃
3Kivil on raskus ja liival kaal, aga arulageda viha on rängem neist mõlemast.
4אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃
4Raev võib olla julm ja viha otsekui uputus, aga kes suudaks seista armukadeduse ees?
5טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃
5Parem avalik noomitus kui salalik armastus.
6נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃
6Sõbra löögid on mõeldud siiralt, aga vihamehe suudlused on võltsid.
7נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃
7Kelle kõht on täis, see tallab kärjemee, aga näljasele on kõik kibegi magus.
8כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃
8Nagu pesast pagev lind on mees, kes põgeneb oma kodukohast.
9שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃
9Õli ja suitsutusrohi rõõmustavad südant, aga sõbra magusus tuleb südamlikust nõuandest.
10רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃
10Ära hülga oma sõpra ja oma isa sõpra; ära mine oma venna kotta, kui sul on viletsuseaeg; parem naaber ligidal kui vend kaugel!
11חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃
11Ole tark, mu poeg, ja rõõmusta mu südant, et võiksin vastata sellele, kes mind teotab!
12ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃
12Tark näeb hädaohtu ja poeb peitu, aga rumalad lähevad edasi ja saavad nuhelda.
13קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃
13Võta kuub sellelt, kes on hakanud käendajaks võõrale, muulaste pärast võta temalt pant!
14מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃
14Kes vara hommikul oma ligimest valju häälega õnnistab, sellele loetakse see sajatamiseks.
15דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃
15Katuse alaline läbitilkumine saju ajal ja riiakas naine on ühesugused:
16צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃
16teda varjata on otsekui varjaks tuult või kahmaks õli oma parema käega.
17ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃
17Raud ihub rauda ja inimene ihub teist.
18נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃
18Kes hoolitseb viigipuu eest, saab süüa selle vilja, ja kes teenib oma isandat, seda austatakse.
19כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃
19Otsekui vees pale peegeldab palet, nõnda vastab inimsüda inimesele.
20שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃
20Surmavald ja kadupaik ei saa iialgi täis, samuti ei küllastu ka inimese silmad.
21מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃
21Hõbeda jaoks on sulatuspott ja kulla jaoks ahi, ja meest hinnatakse tema kuulsuse järgi.
22אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃
22Isegi kui sa rumalat tambiksid nuiaga uhmris terade seas, ei lahkuks temast rumalus.
23ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃
23Pane tähele oma lammaste seisukorda, tee karjad oma südameasjaks,
24כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃
24sest varandus ei kesta igavesti, või kas kroongi püsib põlvest põlve?
25גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃
25Kui rohi on kadunud ja ädal on tulnud nähtavale, kui mägedelt on hein korjatud,
26כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃
26siis on sul tallesid riietuseks ja sikke ostuhinnaks põllu eest.
27ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃
27Ja sul enesel on küllalt kitsepiima toiduks, toiduks su perele ja elatiseks su teenijaile.