1בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃
1Mu poeg, pane tähele mu tarkust, pööra oma kõrv minu arusaamise poole,
2לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃
2et tallele panna head nõu ja et su huuled võiksid säilitada teadlikkuse!
3כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃
3Sest võõra naise huuled tilguvad mett ja tema suulagi on libedam kui õli.
4ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃
4Aga viimaks on ta kibe nagu koirohi, terav otsekui kaheterane mõõk.
5רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃
5Ta jalad lähevad alla surma, ta sammud veavad põrguhaua poole.
6ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃
6Ta ei pea silmas elurada, ta jäljed ekslevad, ilma et ta märkakski.
7ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃
7Seepärast, mu pojad, kuulake mind, ja ärge lahkuge mu suu sõnadest!
8הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃
8Hoia oma tee temast kaugel ja ära mine tema koja ukse ligi,
9פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃
9et sa ei annaks oma au mitte teistele ega oma aastaid armutule,
10פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃
10et võõrad ei küllastuks sinu varast ja su töövaev ei läheks muulase kotta,
11ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
11et sa viimaks ei hakkaks vinguma, kui su liha ja ihu on lõppenud,
12ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃
12ega ütleks: 'Miks ma küll vihkasin õpetust ja miks mu süda põlgas noomitust?
13ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃
13Miks ma ei kuulanud juhatajate häält ega pööranud kõrva õpetajate poole?
14כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃
14Peagi oleksin sattunud lausa õnnetusse keset kogukonda ja kogudust!'
15שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃
15Joo vett oma kaevust, voolavat vett oma allikast!
16יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃
16Kas peaksid su lätted valguma tänavale, su veeojad turgudele?
17יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃
17Kuulugu need ainult sinule, aga mitte koos sinuga võõraile!
18יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃
18Olgu õnnistatud su allikas ja tunne rõõmu oma noorpõlve naisest,
19אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃
19kes on otsekui armas emahirv, kena kaljukits - ta rinnad joovastagu sind igal ajal, eksi alati tema kallistustesse.
20ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃
20Miks peaksid, mu poeg, eksima võõra naise juurde, kaisutama võõramaa naise põue?
21כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃
21Sest mehe teed on Issanda silme ees ja tema paneb tähele kõiki ta jälgi.
22עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃
22Õelat tabavad tema enese süüteod ja teda peetakse kinni tema enese patuköitega.
23הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃
23Ta sureb õpetuse puudusest ja läheb eksiteele suurest rumalusest.