¹בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃

¹Mu poeg, hoia mu sõnu ja pane mu käsud enesele tallele!

²שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃

²Pea mu käske, et sa jääksid elama, hoia mu õpetust kui oma silmatera!

³קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃

³Seo need enesele sõrmede ümber, kirjuta need oma südamelauale!

⁴אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃

⁴Ütle tarkusele: 'Sa oled mu õde!' ja hüüa arukust sugulaseks,

⁵לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃

⁵et see hoiaks sind võõra naise eest, võõramaa naise eest, kes räägib libedaid sõnu.

⁶כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃

⁶Sest oma koja aknast, aknaavast ma vaatasin

⁷וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃

⁷ja nägin kogenematute seas, märkasin poiste hulgas arutut noormeest:

⁸עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃

⁸ta käis mööda tänavat kuni selle nurgani ja sammus siis naise koja poole,

⁹בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃

⁹videvikus, kui päev jõudis õhtule, südaööl ja pimedas.

¹⁰והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃

¹⁰Ja vaata, naine tuli temale vastu, hooraehtes ja kavala südamega.

¹¹המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃

¹¹Ta oli rahutu ja isemeelne, ta jalad ei püsinud kodus:

¹²פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃

¹²mõnikord oli ta tänaval, mõnikord turgudel, ja ta varitses iga nurga juures.

¹³והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃

¹³Ta haaras temast kinni, suudles teda ja ütles temale häbitu näoga:

¹⁴זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃

¹⁴'Ma pidin viima tänuohvreid ja ma tasusin täna oma tõotused.

¹⁵על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃

¹⁵Seepärast ma tulin välja sulle vastu, sind otsima, ja ma leidsin su.

¹⁶מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃

¹⁶Ma katsin oma voodi vaipadega, kirju Egiptuse lõuendiga.

¹⁷נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃

¹⁷Ma riputasin voodisse mürri, aaloed ja kaneeli.

¹⁸לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃

¹⁸Tule, joobume kallistustest hommikuni, tundkem rõõmu armastusest!

¹⁹כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃

¹⁹Sest mu mees ei ole kodus, ta läks pikale teekonnale.

²⁰צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃

²⁰Ta võttis rahakukru kaasa, ta tuleb koju alles täiskuu ajaks.'

²¹הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃

²¹Ta võrgutas teda paljude meelitussõnadega, ahvatles oma libedate huultega.

²²הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃

²²Äkitselt läks mees temale järele, nagu härg, keda viiakse tappa, otsekui jalarauad meeletu karistuseks,

²³עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃

²³nagu lind, kes tõttab võrku ega tea, et see maksab tema hinge, kuni nool lõhestab ta maksa.

²⁴ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃

²⁴Ja nüüd, pojad, kuulge mind, ja pange tähele mu suu sõnu!

²⁵אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃

²⁵Ärgu pöördugu su süda tema teedele, ära eksi tema radadele!

²⁶כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃

²⁶Sest palju on mahalööduid, keda tema on viinud langusele, rohkesti on neid, keda tema on tapnud.

²⁷דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃

²⁷Tema koda on põrgutee - see viib alla surma kambritesse.