¹ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃

¹Kiida, mu hing, Issandat! Issand, mu Jumal, sina oled väga suur, austuse ja iluga oled sa ennast riietanud.

²עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃

²Sa riietad ennast valgusega nagu rüüga, sa tõmbad taevad laiali nagu telgivaiba.

³המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃

³Sa võlvid oma ülemad toad vete peale, sa teed paksud pilved oma tõllaks, sa sammud tuule tiibadel.

⁴עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

⁴Sa teed oma käskjalgadeks tuuled, oma teenijaiks tuleleegid.

⁵יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃

⁵Sa rajasid maa tema alustele, nõnda et see ei kõigu mitte iialgi ega igavesti.

⁶תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃

⁶Ulgumerega kui rõivaga sa katsid tema, mägede peal seisid veed.

⁷מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃

⁷Sinu sõitluse eest nad põgenevad, sinu äikese hääle eest nad pagevad.

⁸יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃

⁸Mäed tõusevad, orud vajuvad alla sinna paika, mille sina neile oled rajanud.

⁹גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃

⁹Sa oled seadnud piiri vetele, millest nad üle ei lähe ega tule tagasi katma maad.

¹⁰המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃

¹⁰Sina saadad allikaist ojad jooksma; need voolavad mägede vahel.

¹¹ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃

¹¹Nad joodavad kõiki metsloomi; metseeslid kustutavad seal oma janu.

¹²עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃

¹²Taeva linnud asuvad elama nende äärde, okste vahel nad teevad häält.

¹³משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃

¹³Sa joodad mägesid oma ülemistest tubadest; sinu tööde viljast toidab ennast maa.

¹⁴מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃

¹⁴Sa lased tärgata rohu loomadele ja orased inimeste tarbeks, et tuua leiba välja maa seest

¹⁵ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃

¹⁵ja veini, mis rõõmustab inimese südant; õli, et panna tema pale läikima; ja leiba, et kinnitada inimese südant.

¹⁶ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃

¹⁶Issanda puud saavad toidust küllalt, Liibanoni seedrid, mis ta on istutanud,

¹⁷אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃

¹⁷kus linnud pesitsevad; toonekurgedel on majad küpresside otsas.

¹⁸הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃

¹⁸Kõrged mäed on kaljukitsedele, kaljud mäkradele varjupaigaks.

¹⁹עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃

¹⁹Ta on teinud kuu aegade näitajaks, päike teab oma loojakut.

²⁰תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃

²⁰Kui sa teed pimeduse, siis tuleb öö ja kõik metsloomad roomavad välja.

²¹הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃

²¹Noored lõvid möirgavad saaki ning nõuavad Jumalalt oma toidust.

²²תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃

²²Päike tõuseb, nemad koristavad end ja heidavad maha oma asemeile.

²³יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃

²³Siis väljub inimene oma tööle ja oma tegemistele õhtuni.

²⁴מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃

²⁴Kui palju on sinu töid, Issand! Sa oled nad kõik teinud targasti. Maa on täis sinu looduid.

²⁵זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃

²⁵Siin on meri, suur ja lai; seal kubiseb lugemata palju loomi, pisikesi ja suuri;

²⁶שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃

²⁶seal ujuvad laevad; seal on Leviatan, kelle sa oled valmistanud endale mängima.

²⁷כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃

²⁷Kõik nad ootavad sind, et sa neile annaksid nende toidu omal ajal.

²⁸תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃

²⁸Sa annad neile, ja nad korjavad kokku; sina avad oma käe, ja nende kõhud saavad täis head.

²⁹תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃

²⁹Sa peidad oma palge, ja nad ehmuvad; sa võtad ära nende hingeõhu, nad heidavad hinge ning pöörduvad tagasi põrmu.

³⁰תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃

³⁰Sa läkitad välja oma vaimu, ja nad luuakse, ja sina uuendad maa näo.

³¹יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃

³¹Kestku Issanda au igavesti! Issand rõõmustagu oma tegudest,

³²המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃

³²tema, kes vaatab ilmamaad, nõnda et see vabiseb, kes puudutab mägesid, ja need suitsevad.

³³אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃

³³Ma tahan laulda Issandale oma eluaja ja mängida oma Jumalale, niikaua kui ma olen elus.

³⁴יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃

³⁴Olgu mu mõlgutus armas tema meelest; mina rõõmutsen Issandas.

³⁵יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃

³⁵Kadugu patused maa pealt ja õelaid ärgu olgu enam! Kiida, mu hing, Issandat! Halleluuja!