¹משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃

¹Aasafi õpetuslaul. Pane tähele, mu rahvas, minu Seadust, pöörake oma kõrvad minu sõnade poole!

²אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

²Ma avan oma suu õpetussõnadega, ma ilmutan mõistatusi muistsest ajast.

³אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃

³Mida me oleme kuulnud ja mida me teame ja mida meie vanemad on meile jutustanud,

⁴לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃

⁴seda me ei taha salata nende laste eest; me jutustame tulevasele põlvele Issanda kiituseväärt tegudest, tema vägevusest ja tema imedest, mis ta on teinud.

⁵ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃

⁵Ta asetas tunnistuse Jaakobisse ja seadis Iisraelisse Seaduse, mida ta käskis meie esivanemail teatada oma lastele,

⁶למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃

⁶et tulevane põlv seda tunneks, lapsed, kes sünnivad, et nemadki tõuseksid seda jutustama oma lastele,

⁷וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃

⁷ja et nad paneksid oma lootuse Jumala peale ega unustaks Jumala tegusid, vaid peaksid tema käske

⁸ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃

⁸ega oleks nagu nende esivanemad, kangekaelne ja tõrges sugu, sugu, kelle süda ei olnud kindel ja kelle vaim ei olnud ustav Jumalale.

⁹בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃

⁹Efraimi lapsed, varustatud ammulaskjad, pöörasid selja lahingu päeval.

¹⁰לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃

¹⁰Nad ei pidanud Jumala lepingut, vaid keeldusid käimast ta Seaduse järgi

¹¹וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃

¹¹ja unustasid ta suured teod ja ta imetööd, mis ta neile oli näidanud.

¹²נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃

¹²Nende esivanemate ees tegi ta imet Egiptusemaal Soani väljal.

¹³בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃

¹³Ta lõhestas mere ja laskis nad minna läbi ning pani vee seisma nagu paisu.

¹⁴וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃

¹⁴Ta juhtis neid päeva ajal pilvega ja kogu öö tule valgusega.

¹⁵יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃

¹⁵Ta lõhestas kaljud kõrbes ja jootis neid otsekui suurtest ürgveevoogudest.

¹⁶ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃

¹⁶Ta pani vulisema veesooned kaljust ja vee voolama nagu jõed.

¹⁷ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃

¹⁷Siiski nad tegid ikka edasi pattu tema ees, tõrkudes kuivas kõrbes Kõigekõrgema vastu.

¹⁸וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃

¹⁸Nad kiusasid Jumalat oma südames, nõudes toitu oma himu järgi,

¹⁹וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃

¹⁹ja nad rääkisid Jumala vastu, öeldes: 'Kas Jumal suudab katta laua ka kõrbes?

²⁰הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃

²⁰Ennäe, ta lõi küll kaljut, ja veed jooksid ja ojad voolasid. Kas tema võib anda ka leiba? Kas ta võib valmistada liha oma rahvale?'

²¹לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃

²¹Sellepärast, kui Issand seda kuulis, siis ta raevutses, tuli süttis Jaakobis ja viha tõusis Iisraeli vastu,

²²כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃

²²sest et nad ei uskunud Jumalasse ega lootnud tema pääste peale.

²³ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃

²³Siis ta andis käsu pilvedele ülal ja avas taeva uksed

²⁴וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃

²⁴ning laskis sadada nende peale mannat toiduks; ta andis neile taeva vilja.

²⁵לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃

²⁵Inimene sõi inglite leiba; ta lähetas neile rooga, nõnda et küllalt sai.

²⁶יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃

²⁶Ta tõstis taeva alla idatuule ja ajas üles oma vägevusega lõunatuule;

²⁷וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃

²⁷ja ta laskis nende peale sadada liha nagu põrmu ja tiivulisi linde nagu mere liiva,

²⁸ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃

²⁸ning pillutas need nende leeri keskele, ümber nende majade.

²⁹ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃

²⁹Siis nad sõid ja nende kõhud said kõvasti täis. Nii ta saatis neile, mida nad himustasid.

³⁰לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃

³⁰Aga veel ei võõrdunud nad oma himust ja nende söök oli alles nende suus,

³¹ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃

³¹kui Jumala viha juba tõusis nende vastu ja tappis tugevamad nende seast ning surus põlvili Iisraeli noored mehed.

³²בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃

³²Kõigest sellest hoolimata tegid nad ikka pattu ega uskunud tema imedesse.

³³ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃

³³Siis ta lõpetas nende päevad tuulepuhangus ja nende aastad äkilises hukkumises.

³⁴אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃

³⁴Kui ta neid tappis, nõudsid nad teda ning pöördusid ja otsisid Jumalat

³⁵ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃

³⁵ja tuletasid meelde, et Jumal on nende kalju, ja et Jumal, Kõigekõrgem, on nende lunastaja.

³⁶ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃

³⁶Kuid nad petsid teda oma suuga ja valetasid temale oma keelega.

³⁷ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃

³⁷Sest nende süda ei olnud kindlasti tema küljes, ja nad ei olnud ustavad tema lepingu pidamises.

³⁸והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃

³⁸Aga tema on armuline: ta lepitab pahateod ega tule hävitama, vaid võtab sagedasti tagasi oma viha ega lase kogu oma vihaleeki tõusta.

³⁹ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃

³⁹Talle tuli meelde, et nad on liha, tuuleõhk, mis läheb ära ega tule tagasi.

⁴⁰כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃

⁴⁰Kui mitu korda nad tõrkusid tema vastu kõrbes ja tegid temale meelehaiget tühjal maal.

⁴¹וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃

⁴¹Ja nad kiusasid ikka jälle Jumalat ja pahandasid Iisraeli Püha.

⁴²לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃

⁴²Nad ei meenutanud enam tema kätt ega seda päeva, mil ta nad lahti ostis rõhujate käest,

⁴³אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃

⁴³kui ta tegi tunnustähti Egiptuses ja oma imetähti Soani väljal,

⁴⁴ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃

⁴⁴kui ta muutis vereks nende jõed, nii et nad ei saanud oma veeojadest juua.

⁴⁵ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃

⁴⁵Ta läkitas nende sekka parme, kes neid sõid, ja konni, kes neile kahju tegid.

⁴⁶ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃

⁴⁶Ta andis nende vilja mardikaile ja nende rühkimise rohutirtsudele.

⁴⁷יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃

⁴⁷Ta lõi rahega maha nende viinapuud ja jääsajuga nende metsviigipuud.

⁴⁸ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃

⁴⁸Ta andis nende veised rahe kätte ja nende kariloomad välkude kätte.

⁴⁹ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃

⁴⁹Ta läkitas nende peale oma hirmsa viha, raevu ja meelepaha, kitsikuse ja kurjade inglite parve.

⁵⁰יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃

⁵⁰Ta sillutas tee oma vihale ega säästnud nende hingi surmast, vaid andis nende elu katku kätte.

⁵¹ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃

⁵¹Ta lõi maha kõik esmasündinud pojad Egiptuses, mehejõu esmikud Haami telkides.

⁵²ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃

⁵²Aga oma rahva ta saatis teele nagu lambad ja juhtis neid nagu karja kõrbes;

⁵³וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃

⁵³ja ta juhatas neid nõnda, et nad olid julged ega olnud hirmunud; aga nende vaenlased kattis meri.

⁵⁴ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃

⁵⁴Ja ta viis nad oma pühale maale, sinna mäele, mille ta parem käsi oli omandanud;

⁵⁵ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃

⁵⁵ja ta kihutas ära rahvad nende eest ning jagas nende maa liisuga pärisosadeks; ja ta pani nende telkidesse elama Iisraeli suguharud.

⁵⁶וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃

⁵⁶Aga nemad ajasid kiusu ja trotsisid Jumalat, Kõigekõrgemat, ega pidanud tema tunnistusi,

⁵⁷ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃

⁵⁷vaid loobusid neist ning murdsid ustavuse, nõnda nagu nende vanemad, ja põrkasid kõrvale, nagu lõtv amb,

⁵⁸ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃

⁵⁸ja vihastasid teda oma ohvrikinkudega ja ärritasid teda oma puuslikega.

⁵⁹שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃

⁵⁹Jumal kuulis seda ja raevutses ning hülgas Iisraeli täiesti

⁶⁰ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃

⁶⁰ja heitis ära hoone Siilos, telgi, mille ta oli püstitanud inimeste keskele.

⁶¹ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃

⁶¹Ta andis vangi oma vägevuse ja ilu oma vaenlaste kätte,

⁶²ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃

⁶²ja andis oma rahva mõõga kätte ning raevutses oma pärisosa vastu.

⁶³בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃

⁶³Nende noored mehed sõi tuli ja nende neitsid jäid pulmailuta;

⁶⁴כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃

⁶⁴nende preestrid langesid mõõga läbi ja nende lapsed ei saanud nutta leinanuttu.

⁶⁵ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃

⁶⁵Aga Issand ärkas otsekui unest, nagu sangar, kes veiniuimast virgub,

⁶⁶ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃

⁶⁶ja lõi oma vaenlased põgenema; ta pani nad igaveseks teotuseks.

⁶⁷וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃

⁶⁷Ta hülgas ka Joosepi telgi ega valinud Efraimi suguharu.

⁶⁸ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃

⁶⁸Ent Juuda suguharu ta valis enesele, Siioni mäe, mida ta armastab.

⁶⁹ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃

⁶⁹Ja tema ehitas oma pühamu nagu taeva kõrguse, nagu ilmamaa, mille ta on rajanud igaveseks.

⁷⁰ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃

⁷⁰Ja ta valis oma sulase Taaveti, võttes tema ära lambataradest.

⁷¹מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃

⁷¹Imetajate lammaste järelt ta tõi tema, et ta karjataks ta rahvast Jaakobit ja ta pärisosa Iisraeli.

⁷²וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃

⁷²Ja Taavet karjatas neid südame laitmatuses ning juhtis neid osava käega.