¹נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃

¹L’anima mia prova disgusto della vita; vo’ dar libero corso al mio lamento, vo’ parlar nell’amarezza dell’anima mia!

²אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃

²Io dirò a Dio: "Non mi condannare! Fammi sapere perché contendi meco!"

³הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃

³Ti par egli ben fatto d’opprimere, di sprezzare l’opera delle tue mani e di favorire i disegni de’ malvagi?

⁴העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃

⁴Hai tu occhi di carne? Vedi tu come vede l’uomo?

⁵הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃

⁵I tuoi giorni son essi come i giorni del mortale, i tuoi anni son essi come gli anni degli umani,

⁶כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃

⁶che tu investighi tanto la mia iniquità, che t’informi così del mio peccato,

⁷על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃

⁷pur sapendo ch’io non son colpevole, e che non v’è chi mi liberi dalla tua mano?

⁸ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃

⁸Le tue mani m’hanno formato m’hanno fatto tutto quanto… e tu mi distruggi!

⁹זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃

⁹Deh, ricordati che m’hai plasmato come argilla… e tu mi fai ritornare in polvere!

¹⁰הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃

¹⁰Non m’hai tu colato come il latte e fatto rapprender come il cacio?

¹¹עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃

¹¹Tu m’hai rivestito di pelle e di carne, e m’hai intessuto d’ossa e di nervi.

¹²חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃

¹²Mi sei stato largo di vita e di grazia, la tua provvidenza ha vegliato sul mio spirito,

¹³ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃

¹³ed ecco quello che nascondevi in cuore! Sì, lo so, questo meditavi:

¹⁴אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃

¹⁴se avessi peccato, l’avresti ben tenuto a mente, e non m’avresti assolto dalla mia iniquità.

¹⁵אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃

¹⁵Se fossi stato malvagio, guai a me! Se giusto, non avrei osato alzar la fronte, sazio d’ignominia, spettatore della mia miseria.

¹⁶ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃

¹⁶Se l’avessi alzata, m’avresti dato la caccia come ad un leone e contro di me avresti rinnovato le tue maraviglie;

¹⁷תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃

¹⁷m’avresti messo a fronte nuovi testimoni, e avresti raddoppiato il tuo sdegno contro di me; legioni su legioni m’avrebbero assalito.

¹⁸ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃

¹⁸E allora, perché m’hai tratto dal seno di mia madre? Sarei spirato senza che occhio mi vedesse!

¹⁹כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃

¹⁹Sarei stato come se non fossi mai esistito, m’avrebbero portato dal seno materno alla tomba!

²⁰הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃

²⁰Non son forse pochi i giorni che mi restano? Cessi egli dunque, mi lasci stare, ond’io mi rassereni un poco,

²¹בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃

²¹prima ch’io me ne vada, per non più tornare, nella terra delle tenebre e dell’ombra di morte:

²²ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃

²²terra oscura come notte profonda, ove regnano l’ombra di morte ed il caos, il cui chiarore è come notte oscura".