¹ויען איוב ויאמר׃

¹Allora Giobbe rispose e disse:

²אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃

²"Sì, certo, io so ch’egli e così; e come sarebbe il mortale giusto davanti a Dio?

³אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃

³Se all’uomo piacesse di piatir con Dio, non potrebbe rispondergli sovra un punto fra mille.

⁴חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

⁴Dio è savio di cuore, è grande in potenza; chi gli ha tenuto fronte e se n’è trovato bene?

⁵המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

⁵Egli trasporta le montagne senza che se ne avvedano, nel suo furore le sconvolge.

⁶המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃

⁶Egli scuote la terra dalle sue basi, e le sue colonne tremano.

⁷האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

⁷Comanda al sole, ed esso non si leva; mette un sigillo sulle stelle.

⁸נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃

⁸Da solo spiega i cieli, e cammina sulle più alte onde del mare.

⁹עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

⁹E’ il creatore dell’Orsa, d’Orione, delle Pleiadi, e delle misteriose regioni del cielo australe.

¹⁰עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃

¹⁰Egli fa cose grandi e imperscrutabili, maraviglie senza numero.

¹¹הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃

¹¹Ecco, ei mi passa vicino, ed io nol veggo; mi scivola daccanto e non me n’accorgo.

¹²הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

¹²Ecco afferra la preda, e chi si opporrà? Chi oserà dirgli: "Che fai?"

¹³אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

¹³Iddio non ritira la sua collera; sotto di lui si curvano i campioni della superbia.

¹⁴אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

¹⁴E io, come farei a rispondergli, a sceglier le mie parole per discuter con lui?

¹⁵אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

¹⁵Avessi anche ragione, non gli replicherei, ma chiederei mercé al mio giudice.

¹⁶אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃

¹⁶S’io lo invocassi ed egli mi rispondesse, non però crederei che avesse dato ascolto alla mia voce;

¹⁷אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

¹⁷egli che mi piomba addosso dal seno della tempesta, che moltiplica senza motivo le mie piaghe,

¹⁸לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

¹⁸che non mi lascia riprender fiato, e mi sazia d’amarezza.

¹⁹אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃

¹⁹Se si tratta di forza, ecco, egli è potente; se di diritto, ei dice: "Chi mi fisserà un giorno per comparire"?

²⁰אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

²⁰Fossi pur giusto, la mia bocca stessa mi condannerebbe; fossi pure integro, essa mi farebbe dichiarar perverso.

²¹תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃

²¹Integro! Sì, lo sono! di me non mi preme, io disprezzo la vita!

²²אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

²²Per me è tutt’uno! perciò dico: "Egli distrugge ugualmente l’integro ed il malvagio.

²³אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

²³Se un flagello, a un tratto, semina la morte, egli ride dello sgomento degli innocenti.

²⁴ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃

²⁴La terra è data in balìa dei malvagi; ei vela gli occhi ai giudici di essa; se non è lui, chi è dunque"?

²⁵וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃

²⁵E i miei giorni se ne vanno più veloci d’un corriere; fuggono via senz’aver visto il bene;

²⁶חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃

²⁶passan rapidi come navicelle di giunchi, come l’aquila che piomba sulla preda.

²⁷אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

²⁷Se dico: "Voglio dimenticare il mio lamento, deporre quest’aria triste e rasserenarmi",

²⁸יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃

²⁸sono spaventato di tutti i miei dolori, so che non mi terrai per innocente.

²⁹אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃

²⁹Io sarò condannato; perché dunque affaticarmi invano?

³⁰אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃

³⁰Quand’anche mi lavassi con la neve e mi nettassi le mani col sapone,

³¹אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

³¹tu mi tufferesti nel fango d’una fossa, le mie vesti stesse m’avrebbero in orrore.

³²כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

³²Dio non è un uomo come me, perch’io gli risponda e che possiam comparire in giudizio assieme.

³³לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃

³³Non c’è fra noi un arbitro, che posi la mano su tutti e due!

³⁴יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃

³⁴Ritiri Iddio d’addosso a me la sua verga; cessi dallo spaventarmi il suo terrore;

³⁵אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃

³⁵allora io parlerò senza temerlo, giacché sento di non essere quel colpevole che sembro.