¹ויען בלדד השוחי ויאמר׃

¹Allora Bildad di Suach rispose e disse:

²עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך׃

²"Fino a quando terrai tu questi discorsi e saran le parole della tua bocca come un vento impetuoso?

³האל יעות משפט ואם שדי יעות צדק׃

³Iddio perverte egli il giudizio? L’Onnipotente perverte egli la giustizia?

⁴אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם׃

⁴Se i tuoi figliuoli han peccato contro lui, egli li ha dati in balìa del loro misfatto;

⁵אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן׃

⁵ma tu, se ricorri a Dio e implori grazia dall’Onnipotente,

⁶אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך׃

⁶se proprio sei puro e integro, certo egli sorgerà in tuo favore, e restaurerà la dimora della tua giustizia.

⁷והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃

⁷Così sarà stato piccolo il tuo principio, ma la tua fine sarà grande oltre modo.

⁸כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃

⁸Interroga le passate generazioni, rifletti sull’esperienza de’ padri;

⁹כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃

⁹giacché noi siam d’ieri e non sappiamo nulla; i nostri giorni sulla terra non son che un’ombra;

¹⁰הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃

¹⁰ma quelli certo t’insegneranno, ti parleranno, e dal loro cuore trarranno discorsi.

¹¹היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים׃

¹¹Può il papiro crescere ove non c’è limo? Il giunco viene egli su senz’acqua?

¹²עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃

¹²Mentre son verdi ancora, e senza che li si tagli, prima di tutte l’erbe, seccano.

¹³כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד׃

¹³Tale la sorte di tutti quei che dimenticano Dio, e la speranza dell’empio perirà.

¹⁴אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו׃

¹⁴La sua baldanza è troncata, la sua fiducia e come una tela di ragno.

¹⁵ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום׃

¹⁵Egli s’appoggia alla sua casa, ma essa non regge; vi s’aggrappa, ma quella non sta salda.

¹⁶רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃

¹⁶Egli verdeggia al sole, e i suoi rami si protendono sul suo giardino;

¹⁷על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃

¹⁷le sue radici s’intrecciano sul mucchio delle macerie, penetra fra le pietre della casa.

¹⁸אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך׃

¹⁸Ma divelto che sia dal suo luogo, questo lo rinnega e gli dice: "Non ti ho mai veduto!"

¹⁹הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃

¹⁹Ecco il gaudio che gli procura la sua condotta! E dalla polvere altri dopo lui germoglieranno.

²⁰הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים׃

²⁰No, Iddio non rigetta l’uomo integro, ne porge aiuto a quelli che fanno il male.

²¹עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃

²¹Egli renderà ancora il sorriso alla tua bocca, e sulle tue labbra metterà canti d’esultanza.

²²שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו׃

²²Quelli che t’odiano saran coperti di vergogna, e la tenda degli empi sparirà".