¹ויען איוב ויאמר׃

¹Allora Giobbe rispose e disse:

²אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃

²"Voi, certo, valete quanto un popolo, e con voi morrà la sapienza.

³גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃

³Ma del senno ne ho anch’io al par di voi, non vi son punto inferiore; e cose come codeste chi non le sa?

⁴שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃

⁴Io dunque dovrei essere il ludibrio degli amici! Io che invocavo Iddio, ed ei mi rispondeva; il ludibrio io, l’uomo giusto, integro!

⁵לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃

⁵Lo sprezzo alla sventura è nel pensiero di chi vive contento; esso è sempre pronto per coloro a cui vacilla il piede.

⁶ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃

⁶Sono invece tranquille le tende de’ ladroni e chi provoca Iddio, chi si fa un dio della propria forza, se ne sta al sicuro.

⁷ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃

⁷Ma interroga un po’ gli animali, e te lo insegneranno; gli uccelli del cielo, e te lo mostreranno;

⁸או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃

⁸o parla alla terra ed essa te lo insegnerà, e i pesci del mare te lo racconteranno.

⁹מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃

⁹Chi non sa, fra tutte queste creature, che la mano dell’Eterno ha fatto ogni cosa,

¹⁰אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃

¹⁰ch’egli tiene in mano l’anima di tutto quel che vive, e lo spirito di ogni essere umano?

¹¹הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃

¹¹L’orecchio non discerne esso le parole, come il palato assaggia le vivande?

¹²בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃

¹²Nei vecchi si trova la sapienza e lunghezza di giorni da intelligenza.

¹³עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃

¹³Ma in Dio stanno la saviezza e la potenza, a lui appartengono il consiglio e l’intelligenza.

¹⁴הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃

¹⁴Ecco, egli abbatte, e niuno può ricostruire; Chiude un uomo in prigione, e non v’è chi gli apra.

¹⁵הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃

¹⁵Ecco, egli trattiene le acque, e tutto inaridisce; le lascia andare, ed esse sconvolgono la terra.

¹⁶עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃

¹⁶Egli possiede la forza e l’abilità; da lui dipendono chi erra e chi fa errare.

¹⁷מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃

¹⁷Egli manda scalzi i consiglieri, colpisce di demenza i giudici.

¹⁸מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃

¹⁸Scioglie i legami dell’autorità dei re e cinge i loro fianchi di catene.

¹⁹מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃

¹⁹Manda scalzi i sacerdoti, e rovescia i potenti.

²⁰מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃

²⁰Priva della parola i più eloquenti, e toglie il discernimento ai vecchi.

²¹שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃

²¹Sparge lo sprezzo sui nobili, e rallenta la cintura ai forti.

²²מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃

²²Rivela le cose recondite, facendole uscir dalle tenebre, e trae alla luce ciò ch’è avvolto in ombra di morte.

²³משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃

²³Aggrandisce i popoli e li annienta, amplia le nazioni e le riconduce nei loro confini;

²⁴מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃

²⁴Toglie il senno ai capi della terra, e li fa errare in solitudini senza sentiero.

²⁵ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃

²⁵Van brancolando nelle tenebre, senza alcuna luce, e li fa barcollare come ubriachi.