¹ויען אליפז התימני ויאמר׃

¹Allora Elifaz di Teman rispose e disse:

²החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃

²"Il savio risponde egli con vana scienza? si gonfia egli il petto di vento?

³הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃

³Si difende egli con ciarle inutili e con parole che non giovan nulla?

⁴אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃

⁴Tu, poi, distruggi il timor di Dio, menomi il rispetto religioso che gli è dovuto.

⁵כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃

⁵La tua iniquità ti detta le parole, e adoperi il linguaggio degli astuti.

⁶ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃

⁶Non io, la tua bocca stessa ti condanna; le tue labbra stesse depongono contro a te.

⁷הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃

⁷Sei tu il primo uomo che nacque? Fosti tu formato prima de’ monti?

⁸הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃

⁸Hai tu sentito quel che s’è detto nel Consiglio di Dio? Hai tu fatto incetta della sapienza per te solo?

⁹מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃

⁹Che sai tu che noi non sappiamo? Che conoscenza hai tu che non sia pur nostra?

¹⁰גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃

¹⁰Ci son fra noi degli uomini canuti ed anche de’ vecchi più attempati di tuo padre.

¹¹המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃

¹¹Fai tu sì poco caso delle consolazioni di Dio e delle dolci parole che t’abbiam rivolte?

¹²מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃

¹²Dove ti trascina il cuore, e che voglion dire codeste torve occhiate?

¹³כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃

¹³Come! tu volgi la tua collera contro Dio, e ti lasci uscir di bocca tali parole?

¹⁴מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃

¹⁴Che è mai l’uomo per esser puro, il nato di donna per esser giusto?

¹⁵הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃

¹⁵Ecco, Iddio non si fida nemmeno de’ suoi santi, i cieli non son puri agli occhi suoi;

¹⁶אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

¹⁶quanto meno quest’essere abominevole e corrotto, l’uomo, che tracanna l’iniquità come l’acqua!

¹⁷אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃

¹⁷Io voglio ammaestrarti; porgimi ascolto, e ti racconterò quello che ho visto,

¹⁸אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃

¹⁸quello che i Savi hanno riferito senza nulla celare di quel che sapean dai padri,

¹⁹להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃

¹⁹ai quali soli è stato dato il paese; e in mezzo ai quali non è passato lo straniero.

²⁰כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃

²⁰L’empio è tormentato tutti i suoi giorni, e pochi son gli anni riservati al prepotente.

²¹קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃

²¹Sempre ha negli orecchi rumori spaventosi, e in piena pace gli piomba addosso il distruttore.

²²לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃

²²Non ha speranza d’uscir dalle tenebre, e si sente destinato alla spada.

²³נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃

²³Va errando in cerca di pane; dove trovarne? ei sa che a lui dappresso è pronto il giorno tenebroso.

²⁴יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃

²⁴La distretta e l’angoscia lo riempion di paura, l’assalgono a guisa di re pronto alla pugna,

²⁵כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃

²⁵perché ha steso la mano contro Dio, ha sfidato l’Onnipotente,

²⁶ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃

²⁶gli s’è slanciato audacemente contro, sotto il folto de’ suoi scudi convessi.

²⁷כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃

²⁷Avea la faccia coperta di grasso, i fianchi carichi di pinguedine;

²⁸וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃

²⁸s’era stabilito in città distrutte, in case disabitate, destinate a diventar mucchi di sassi.

²⁹לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃

²⁹Ei non s’arricchirà, la sua fortuna non sarà stabile; né le sue possessioni si stenderanno sulla terra.

³⁰לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃

³⁰Non potrà liberarsi dalle tenebre, il vento infocato farà seccare i suoi rampolli, e sarà portato via dal soffio della bocca di Dio.

³¹אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃

³¹Non confidi nella vanità; è un’illusione; poiché avrà la vanità per ricompensa.

³²בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃

³²La sua fine verrà prima del tempo, e i suoi rami non rinverdiranno più.

³³יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃

³³Sarà come vigna da cui si strappi l’uva ancor acerba, come l’ulivo da cui si scuota il fiore;

³⁴כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃

³⁴poiché sterile è la famiglia del profano, e il fuoco divora le tende ov’entrano presenti.

³⁵הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃

³⁵L’empio concepisce malizia, e partorisce rovina; ei si prepara in seno il disinganno".