1ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃
1Giobbe riprese il suo discorso e disse:
2חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃
2"Come vive Iddio che mi nega giustizia, come vive l’Onnipotente che mi amareggia l’anima,
3כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃
3finché avrò fiato e il soffio di Dio sarà nelle mie nari,
4אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃
4le mie labbra, no, non diranno nulla d’ingiusto, e la mia lingua non proferirà falsità.
5חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃
5Lungi da me l’idea di darvi ragione! Fino all’ultimo respiro non mi lascerò togliere la mia integrità.
6בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃
6Ho preso a difendere la mia giustizia e non cederò; il cuore non mi rimprovera uno solo de’ miei giorni.
7יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃
7Sia trattato da malvagio il mio nemico e da perverso chi si leva contro di me!
8כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃
8Quale speranza rimane mai all’empio quando Iddio gli toglie, gli rapisce l’anima?
9הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃
9Iddio presterà egli orecchio al grido di lui, quando gli verrà sopra la distretta?
10אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃
10Potrà egli prendere il suo diletto nell’Onnipotente? invocare Iddio in ogni tempo?
11אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃
11Io vi mostrerò il modo d’agire di Dio, non vi nasconderò i disegni dell’Onnipotente.
12הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃
12Ma queste cose voi tutti le avete osservate e perché dunque vi perdete in vani discorsi?
13זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃
13Ecco la parte che Dio riserba all’empio, l’eredità che l’uomo violento riceve dall’Onnipotente.
14אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃
14Se ha figli in gran numero son per la spada; la sua progenie non avrà pane da saziarsi.
15שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃
15I superstiti son sepolti dalla morte, e le vedove loro non li piangono.
16אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃
16Se accumula l’argento come polvere, se ammucchia vestiti come fango;
17יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃
17li ammucchia, sì, ma se ne vestirà il giusto, e l’argento l’avrà come sua parte l’innocente.
18בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃
18La casa ch’ei si edifica è come quella della tignuola, come il capanno che fa il guardiano della vigna.
19עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃
19Va a letto ricco, ma per l’ultima volta; apre gli occhi e non è più.
20תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃
20Terrori lo sorprendono come acque; nel cuor della notte lo rapisce un uragano.
21ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃
21Il vento d’oriente lo porta via, ed egli se ne va; lo spazza in un turbine dal luogo suo.
22וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃
22Iddio gli scaglia addosso i suoi dardi, senza pietà, per quanto egli tenti di scampare a’ suoi colpi.
23ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃
23La gente batte le mani quando cade, e fischia dietro a lui quando lascia il luogo dove stava.