¹ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

¹Giobbe riprese il suo discorso e disse:

²מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃

²"Oh foss’io come ne’ mesi d’una volta, come ne’ giorni in cui Dio mi proteggeva,

³בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃

³quando la sua lampada mi risplendeva sul capo, e alla sua luce io camminavo nelle tenebre!

⁴כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃

⁴Oh fossi com’ero a’ giorni della mia maturità, quando Iddio vegliava amico sulla mia tenda,

⁵בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃

⁵quando l’Onnipotente stava ancora meco, e avevo i miei figliuoli d’intorno;

⁶ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃

⁶quando mi lavavo i piedi nel latte e dalla roccia mi fluivano ruscelli d’olio!

⁷בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃

⁷Allorché uscivo per andare alla porta della città e mi facevo preparare il seggio sulla piazza,

⁸ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃

⁸i giovani, al vedermi, si ritiravano, i vecchi s’alzavano e rimanevano in piedi;

⁹שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃

⁹i maggiorenti cessavan di parlare e si mettevan la mano sulla bocca;

¹⁰קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃

¹⁰la voce dei capi diventava muta, la lingua s’attaccava al loro palato.

¹¹כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃

¹¹L’orecchio che mi udiva, mi diceva beato; l’occhio che mi vedeva mi rendea testimonianza,

¹²כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃

¹²perché salvavo il misero che gridava aiuto, e l’orfano che non aveva chi lo soccorresse.

¹³ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃

¹³Scendea su me la benedizione di chi stava per perire, e facevo esultare il cuor della vedova.

¹⁴צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃

¹⁴La giustizia era il mio vestimento ed io il suo; la probità era come il mio mantello e il mio turbante.

¹⁵עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃

¹⁵Ero l’occhio del cieco, il piede dello zoppo;

¹⁶אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃

¹⁶ero il padre de’ poveri, e studiavo a fondo la causa dello sconosciuto.

¹⁷ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃

¹⁷Spezzavo la ganascia all’iniquo, e gli facevo lasciar la preda che avea fra i denti.

¹⁸ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃

¹⁸E dicevo: "Morrò nel mio nido, e moltiplicherò i miei giorni come la rena;

¹⁹שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃

¹⁹le mie radici si stenderanno verso l’acque, la rugiada passerà la notte sui miei rami;

²⁰כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃

²⁰la mia gloria sempre si rinnoverà, e l’arco rinverdirà nella mia mano".

²¹לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃

²¹Gli astanti m’ascoltavano pieni d’aspettazione, si tacevan per udire il mio parere.

²²אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃

²²Quand’avevo parlato, non replicavano; la mia parola scendeva su loro come una rugiada.

²³ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃

²³E m’aspettavan come s’aspetta la pioggia; aprivan larga la bocca come a un acquazzone di primavera.

²⁴אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃

²⁴Io sorridevo loro quand’erano sfiduciati; e non potevano oscurar la luce del mio volto.

²⁵אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃

²⁵Quando andavo da loro, mi sedevo come capo, ed ero come un re fra le sue schiere, come un consolatore in mezzo agli afflitti.