1ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃
1E ora servo di zimbello a dei più giovani di me, i cui padri non mi sarei degnato di mettere fra i cani del mio gregge!
2גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃
2E a che m’avrebbe servito la forza delle lor mani? Gente incapace a raggiungere l’età matura,
3בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
3smunta dalla miseria e dalla fame, ridotta a brucare il deserto, la terra da tempo nuda e desolata,
4הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃
4strappando erba salsa presso ai cespugli, ed avendo per pane radici di ginestra.
5מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃
5Sono scacciati di mezzo agli uomini, grida lor dietro la gente come dietro al ladro,
6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
6abitano in burroni orrendi, nelle caverne della terra e fra le rocce;
7בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃
7ragliano fra i cespugli, si sdraiano alla rinfusa sotto i rovi;
8בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃
8gente da nulla, razza senza nome, cacciata via dal paese a bastonate.
9ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃
9E ora io sono il tema delle loro canzoni, il soggetto dei loro discorsi.
10תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃
10Mi aborrono, mi fuggono, non si trattengono dallo sputarmi in faccia.
11כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃
11Non han più ritegno, m’umiliano, rompono ogni freno in mia presenza.
12על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃
12Questa genia si leva alla mia destra, m’incalzano, e si appianano le vie contro di me per distruggermi.
13נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃
13Hanno sovvertito il mio cammino, lavorano alla mia ruina, essi che nessuno vorrebbe soccorrere!
14כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃
14S’avanzano come per un’ampia breccia, si precipitano innanzi in mezzo alle ruine.
15ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃
15Terrori mi si rovesciano addosso; l’onor mio è portato via come dal vento, è passata come una nube la mia felicità.
16ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃
16E ora l’anima mia si strugge in me, m’hanno còlto i giorni dell’afflizione.
17לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃
17La notte mi trafigge, mi stacca l’ossa, e i dolori che mi rodono non hanno posa.
18ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃
18Per la gran violenza del mio male la mia veste si sforma, mi si serra addosso come la tunica.
19הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃
19Iddio m’ha gettato nel fango, e rassomiglio alla polvere e alla cenere.
20אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃
20Io grido a te, e tu non mi rispondi; ti sto dinanzi, e tu mi stai a considerare!
21תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃
21Ti sei mutato in nemico crudele verso di me; mi perseguiti con la potenza della tua mano.
22תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃
22Mi levi per aria, mi fai portar via dal vento, e mi annienti nella tempesta.
23כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃
23Giacché, lo so, tu mi meni alla morte, alla casa di convegno di tutti i viventi.
24אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃
24Ma chi sta per perire non protende la mano? e nell’angoscia sua non grida al soccorso?
25אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃
25Non piangevo io forse per chi era nell’avversità? l’anima mia non era ella angustiata per il povero?
26כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃
26Speravo il bene, ed è venuto il male; aspettavo la luce, ed è venuta l’oscurità!
27מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃
27Le mie viscere bollono e non hanno requie, son venuti per me giorni d’afflizione.
28קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃
28Me ne vo tutto annerito, ma non dal sole; mi levo in mezzo alla raunanza, e grido aiuto;
29אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃
29son diventato fratello degli sciacalli, compagno degli struzzi.
30עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃
30La mia pelle è nera, e cade a pezzi; le mie ossa son calcinate dall’arsura.
31ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃
31La mia cetra non dà più che accenti di lutto, e la mia zampogna voce di pianto.