¹הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃

¹Sai tu quando le capre selvagge delle rocce figliano? Hai tu osservato quando le cerve partoriscono?

²תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

²Conti tu i mesi della lor pregnanza e sai tu il momento in cui debbono sgravarsi?

³תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

³S’accosciano, fanno i lor piccini, e son tosto liberate dalle loro doglie;

⁴יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃

⁴i lor piccini si fanno forti, crescono all’aperto, se ne vanno, e non tornan più alle madri.

⁵מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

⁵Chi manda libero l’onàgro, e chi scioglie i legami all’asino salvatico,

⁶אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

⁶al quale ho dato per dimora il deserto, e la terra salata per abitazione?

⁷ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

⁷Egli si beffa del frastuono della città, e non ode grida di padrone.

⁸יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃

⁸Batte le montagne della sua pastura, e va in traccia d’ogni filo di verde.

⁹היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃

⁹Il bufalo vorrà egli servirti o passar la notte presso alla tua mangiatoia?

¹⁰התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃

¹⁰Legherai tu il bufalo con una corda perché faccia il solco? erpicherà egli le valli dietro a te?

¹¹התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

¹¹Ti fiderai di lui perché la sua forza è grande? Lascerai a lui il tuo lavoro?

¹²התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃

¹²Conterai su lui perché ti porti a casa la raccolta e ti ammonti il grano sull’aia?

¹³כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃

¹³Lo struzzo batte allegramente l’ali; ma le penne e le piume di lui son esse pietose?

¹⁴כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃

¹⁴No, poich’egli abbandona sulla terra le proprie uova e le lascia scaldar sopra la sabbia.

¹⁵ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

¹⁵Egli dimentica che un piede le potrà schiacciare, e che le bestie dei campi le potran calpestare.

¹⁶הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

¹⁶Tratta duramente i suoi piccini, quasi non fosser suoi; la sua fatica sarà vana, ma ciò non lo turba,

¹⁷כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃

¹⁷ché Iddio l’ha privato di sapienza, e non gli ha impartito intelligenza.

¹⁸כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

¹⁸Ma quando si leva e piglia lo slancio, si beffa del cavallo e di chi lo cavalca.

¹⁹התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

¹⁹Sei tu che dài al cavallo il coraggio? che gli vesti il collo d’una fremente criniera?

²⁰התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

²⁰Sei tu che lo fai saltar come la locusta? Il fiero suo nitrito incute spavento.

²¹יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃

²¹Raspa la terra nella valle ed esulta della sua forza; si slancia incontro alle armi.

²²ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃

²²Della paura si ride, non trema, non indietreggia davanti alla spada.

²³עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

²³Gli risuona addosso il turcasso, la folgorante lancia e il dardo.

²⁴ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃

²⁴Con fremente furia divora la terra. Non sta più fermo quando suona la tromba.

²⁵בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃

²⁵Com’ode lo squillo, dice: Aha! e fiuta da lontano la battaglia, la voce tonante dei capi, e il grido di guerra.

²⁶המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃

²⁶E’ l’intelligenza tua che allo sparviere fa spiccare il volo e spiegar l’ali verso mezzogiorno?

²⁷אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

²⁷E’ forse al tuo comando che l’aquila si leva in alto e fa il suo nido nei luoghi elevati?

²⁸סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃

²⁸Abita nelle rocce e vi pernotta; sta sulla punta delle rupi, sulle vette scoscese;

²⁹משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃

²⁹di là spia la preda, e i suoi occhi miran lontano.

³⁰ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃

³⁰I suoi piccini s’abbeveran di sangue, e dove son de’ corpi morti, ivi ella si trova".