¹ויען איוב ויאמר׃

¹Allora Giobbe rispose e disse:

²לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃

²"Ah, se il mio travaglio si pesasse, se le mie calamità si mettessero tutte insieme sulla bilancia!

³כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃

³Sarebbero trovati più pesanti che la sabbia del mare. Ecco perché le mie parole sono temerarie.

⁴כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃

⁴Ché le saette dell’Onnipotente mi trafiggono, lo spirito mio ne sugge il veleno; i terrori di Dio si schierano in battaglia contro me.

⁵הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃

⁵L’asino salvatico raglia forse quand’ha l’erba davanti? mugghia forse il bue davanti alla pastura?

⁶היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃

⁶Si può egli mangiar ciò ch’è scipito e senza sale? c’è qualche gusto in un chiaro d’uovo?

⁷מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃

⁷L’anima mia rifiuta di toccare una simil cosa, essa è per me come un cibo ripugnante.

⁸מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃

⁸Oh, m’avvenisse pur quello che chiedo, e mi desse Iddio quello che spero!

⁹ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃

⁹Volesse pure Iddio schiacciarmi, stender la mano e tagliare il filo de’ miei giorni!

¹⁰ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃

¹⁰Sarebbe questo un conforto per me, esulterei nei dolori ch’egli non mi risparmia; giacché non ho rinnegato le parole del Santo.

¹¹מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃

¹¹Che è mai la mia forza perch’io speri ancora? Che fine m’aspetta perch’io sia paziente?

¹²אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃

¹²La mia forza è essa forza di pietra? e la mia carne, carne di rame?

¹³האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃

¹³Non son io ridotto senza energia, e non m’è forse tolta ogni speranza di guarire?

¹⁴למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃

¹⁴Pietà deve l’amico a colui che soccombe, quand’anche abbandoni il timor dell’Onnipotente.

¹⁵אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃

¹⁵Ma i fratelli miei si son mostrati infidi come un torrente, come l’acqua di torrenti che passano.

¹⁶הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃

¹⁶Il ghiaccio li rende torbidi, e la neve vi si scioglie;

¹⁷בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃

¹⁷ma passato il tempo delle piene, svaniscono; quando sentono il caldo, scompariscono dal loro luogo.

¹⁸ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃

¹⁸Le carovane che si dirigon là mutano strada, s’inoltran nel deserto, e vi periscono.

¹⁹הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃

¹⁹Le carovane di Tema li cercavan collo sguardo, i viandanti di Sceba ci contavan su,

²⁰בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃

²⁰ma furon delusi nella loro fiducia; giunti sul luogo, rimasero confusi.

²¹כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃

²¹Tali siete divenuti voi per me: vedete uno che fa orrore, e vi prende la paura.

²²הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃

²²V’ho forse detto: "Datemi qualcosa" o "co’ vostri beni fate un donativo a favor mio",

²³ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃

²³o "liberatemi dalla stretta del nemico, o "scampatemi di man dei prepotenti"?

²⁴הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃

²⁴Ammaestratemi, e mi starò in silenzio; fatemi capire in che cosa ho errato.

²⁵מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃

²⁵Quanto sono efficaci le parole rette! Ma la vostra riprensione che vale?

²⁶הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃

²⁶Volete dunque biasimar delle parole? Ma le parole d’un disperato se le porta il vento!

²⁷אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃

²⁷Voi sareste capaci di trar la sorte sull’orfano, e di contrattare il vostro amico!

²⁸ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃

²⁸Ma pure vi piaccia di rivolgervi a guardarmi, e vedete s’io vi menta in faccia.

²⁹שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃

²⁹Mutate consiglio! Non vi sia in voi iniquità! Mutate consiglio, la mia giustizia sussiste.

³⁰היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃

³⁰V’è qualche iniquità sulla mia lingua? Il mio palato non distingue più quel ch’è male?