¹משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃

¹Proverbi di Salomone, figliuolo di Davide, re d’Israele;

²לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃

²perché l’uomo conosca la sapienza e l’istruzione, e intenda i detti sensati;

³לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃

³perché riceva istruzione circa l’assennatezza, la giustizia, l’equità, la dirittura;

⁴לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃

⁴per dare accorgimento ai semplici, e conoscenza e riflessione al giovane.

⁵ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃

⁵Il savio ascolterà, e accrescerà il suo sapere; l’uomo intelligente ne ritrarrà buone direzioni

⁶להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃

⁶per capire i proverbi e le allegorie, le parole dei savi e i loro enigmi.

⁷יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃

⁷Il timore dell’Eterno è il principio della scienza; gli stolti disprezzano la sapienza e l’istruzione.

⁸שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃

⁸Ascolta, figliuol mio, l’istruzione di tuo padre e non ricusare l’insegnamento di tua madre;

⁹כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃

⁹poiché saranno una corona di grazia sul tuo capo, e monili al tuo collo.

¹⁰בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃

¹⁰Figliuol mio, se i peccatori ti vogliono sedurre, non dar loro retta.

¹¹אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃

¹¹Se dicono: "Vieni con noi; mettiamoci in agguato per uccidere; tendiamo insidie senza motivo all’innocente;

¹²נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃

¹²inghiottiamoli vivi, come il soggiorno de’ morti, e tutt’interi come quelli che scendon nella fossa;

¹³כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃

¹³noi troveremo ogni sorta di beni preziosi, empiremo le nostre case di bottino;

¹⁴גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃

¹⁴tu trarrai a sorte la tua parte con noi, non ci sarà fra noi tutti che una borsa sola"

¹⁵בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃

¹⁵figliuol mio, non t’incamminare con essi; trattieni il tuo piè lungi dal loro sentiero;

¹⁶כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃

¹⁶poiché i loro piedi corrono al male ed essi s’affrettano a spargere il sangue.

¹⁷כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃

¹⁷Si tende invano la rete dinanzi a ogni sorta d’uccelli;

¹⁸והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃

¹⁸ma costoro pongono agguati al loro proprio sangue, e tendono insidie alla stessa loro vita.

¹⁹כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃

¹⁹Tal è la sorte di chiunque è avido di guadagno; esso toglie la vita a chi lo possiede.

²⁰חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃

²⁰La sapienza grida per le vie, fa udire la sua voce per le piazze;

²¹בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃

²¹nei crocicchi affollati ella chiama, all’ingresso delle porte, in città, pronunzia i suoi discorsi:

²²עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃

²²"Fino a quando, o scempi, amerete la scempiaggine? fino a quando gli schernitori prenderanno gusto a schernire e gli stolti avranno in odio la scienza?

²³תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃

²³Volgetevi a udire la mia riprensione; ecco, io farò sgorgare su voi lo spirito mio, vi farò conoscere le mie parole…

²⁴יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃

²⁴Ma poiché, quand’ho chiamato avete rifiutato d’ascoltare, quand’ho steso la mano nessun vi ha badato,

²⁵ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃

²⁵anzi avete respinto ogni mio consiglio e della mia correzione non ne avete voluto sapere,

²⁶גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃

²⁶anch’io mi riderò delle vostre sventure, mi farò beffe quando lo spavento vi piomberà addosso;

²⁷בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃

²⁷quando lo spavento vi piomberà addosso come una tempesta quando la sventura v’investirà come un uragano, e vi cadranno addosso la distretta l’angoscia.

²⁸אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃

²⁸Allora mi chiameranno, ma io non risponderò; mi cercheranno con premura ma non mi troveranno.

²⁹תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃

²⁹Poiché hanno odiato la scienza e non hanno scelto il timor dell’Eterno

³⁰לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃

³⁰e non hanno voluto sapere dei miei consigli e hanno disdegnato ogni mia riprensione,

³¹ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃

³¹si pasceranno del frutto della loro condotta, e saranno saziati dei loro propri consigli.

³²כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃

³²Poiché il pervertimento degli scempi li uccide, e lo sviarsi degli stolti li fa perire;

³³ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃

³³ma chi m’ascolta se ne starà al sicuro, sarà tranquillo, senza paura d’alcun male".