1לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃
1Chi si separa dagli altri cerca la propria soddisfazione e s’arrabbia contro tutto ciò ch’è profittevole.
2לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃
2Lo stolto prende piacere, non nella prudenza, ma soltanto nel manifestare ciò che ha nel cuore.
3בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה׃
3Quando viene l’empio, viene anche lo sprezzo; e, con la vergogna, viene l’obbrobrio.
4מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃
4Le parole della bocca d’un uomo sono acque profonde; la fonte di sapienza è un rivo che scorre perenne.
5שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט׃
5Non è bene aver per l’empio de’ riguardi personali, per far torto al giusto nel giudizio.
6שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃
6Le labbra dello stolto menano alle liti, e la sua bocca chiama le percosse.
7פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו׃
7La bocca dello stolto è la sua rovina, e le sue labbra sono un laccio per l’anima sua.
8דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃
8Le parole del maldicente son come ghiottonerie, e penetrano fino nell’intimo delle viscere.
9גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃
9Anche colui ch’è infingardo nel suo lavoro è fratello del dissipatore.
10מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב׃
10Il nome dell’Eterno è una forte torre; il giusto vi corre, e vi trova un alto rifugio.
11הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃
11I beni del ricco son la sua città forte; son come un’alta muraglia… nella sua immaginazione.
12לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃
12Prima della rovina, il cuor dell’uomo s’innalza, ma l’umiltà precede la gloria.
13משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃
13Chi risponde prima d’aver ascoltato, mostra la sua follia, e rimane confuso.
14רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃
14Lo spirito dell’uomo lo sostiene quand’egli è infermo; ma lo spirito abbattuto chi lo solleverà?
15לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃
15Il cuore dell’uomo intelligente acquista la scienza, e l’orecchio dei savi la cerca.
16מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃
16I regali che uno fa gli apron la strada e gli dànno adito ai grandi.
17צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו׃
17Il primo a perorare la propria causa par che abbia ragione; ma vien l’altra parte, e scruta quello a fondo.
18מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃
18La sorte fa cessare le liti e decide fra i grandi.
19אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון׃
19Un fratello offeso è più inespugnabile d’una città forte; e le liti tra fratelli son come le sbarre d’un castello.
20מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃
20Col frutto della sua bocca l’uomo sazia il corpo; si sazia col provento delle sue labbra.
21מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃
21Morte e vita sono in potere della lingua; chi l’ama ne mangerà i frutti.
22מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃
22Chi ha trovato moglie ha trovato un bene e ha ottenuto un favore dall’Eterno.
23תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות׃
23Il povero parla supplicando, il ricco risponde con durezza.
24איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃
24Chi ha molti amici li ha per sua disgrazia; ma v’è tale amico, ch’è più affezionato d’un fratello.