¹בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃

¹Figliuol mio, sta’ attento alla mia sapienza, inclina l’orecchio alla mia intelligenza,

²לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃

²affinché tu conservi l’accorgimento, e le tue labbra ritengano la scienza.

³כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃

³Poiché le labbra dell’adultera stillano miele, e la sua bocca è più morbida dell’olio;

⁴ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃

⁴ma la fine cui mena è amara come l’assenzio, è acuta come una spada a due tagli.

⁵רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃

⁵I suoi piedi scendono alla morte, i suoi passi fan capo al soggiorno dei defunti.

⁶ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃

⁶Lungi dal prendere il sentiero della vita, le sue vie sono erranti, e non sa dove va.

⁷ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃

⁷Or dunque, figliuoli, ascoltatemi, e non vi dipartite dalle parole della mia bocca.

⁸הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃

⁸Tieni lontana da lei la tua via, e non t’accostare alla porta della sua casa,

⁹פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃

⁹per non dare ad altri il fiore della tua gioventù, e i tuoi anni al tiranno crudele;

¹⁰פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃

¹⁰perché degli stranieri non si sazino de’ tuoi beni, e le tue fatiche non vadano in casa d’altri;

¹¹ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃

¹¹perché tu non abbia a gemere quando verrà la tua fine, quando la tua carne e il tuo corpo saran consumati,

¹²ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃

¹²e tu non dica: "Come ho fatto a odiare la correzione, come ha potuto il cuor mio sprezzare la riprensione?

¹³ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃

¹³come ho fatto a non ascoltare la voce di chi m’ammaestrava, e a non porger l’orecchio a chi m’insegnava?

¹⁴כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃

¹⁴poco mancò che non mi trovassi immerso in ogni male, in mezzo al popolo ed all’assemblea".

¹⁵שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃

¹⁵Bevi l’acqua della tua cisterna, l’acqua viva del tuo pozzo

¹⁶יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃

¹⁶Le tue fonti debbon esse spargersi al di fuori? e i tuoi rivi debbon essi scorrer per le strade?

¹⁷יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃

¹⁷Siano per te solo, e non per degli stranieri con te.

¹⁸יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃

¹⁸Sia benedetta la tua fonte, e vivi lieto con la sposa della tua gioventù.

¹⁹אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃

¹⁹Cerva d’amore, cavriola di grazia, le sue carezze t’inebrino in ogni tempo, e sii del continuo rapito nell’affetto suo.

²⁰ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃

²⁰E perché, figliuol mio, t’invaghiresti d’un’estranea, e abbracceresti il seno della donna altrui?

²¹כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃

²¹Ché le vie dell’uomo stan davanti agli occhi dell’Eterno, il quale osserva tutti i sentieri di lui.

²²עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃

²²L’empio sarà preso nelle proprie iniquità, e tenuto stretto dalle funi del suo peccato.

²³הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃

²³Egli morrà per mancanza di correzione, andrà vacillando per la grandezza della sua follia.