¹ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃

¹Anima mia, benedici l’Eterno! O Eterno, mio Dio, tu sei sommamente grande; sei vestito di splendore e di maestà.

²עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃

²Egli s’ammanta di luce come d’una veste; distende i cieli come un padiglione;

³המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃

³egli costruisce le sue alte stanze nelle acque; fa delle nuvole il suo carro, s’avanza sulle ali del vento;

⁴עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

⁴fa dei venti i suoi messaggeri, delle fiamme di fuoco i suoi ministri.

⁵יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃

⁵Egli ha fondato la terra sulle sue basi; non sarà smossa mai in perpetuo.

⁶תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃

⁶Tu l’avevi coperta dell’abisso come d’una veste, le acque s’erano fermate sui monti.

⁷מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃

⁷Alla tua minaccia esse si ritirarono, alla voce del tuo tuono fuggirono spaventate.

⁸יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃

⁸Le montagne sorsero, le valli s’abbassarono nel luogo che tu avevi stabilito per loro.

⁹גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃

⁹Tu hai posto alle acque un limite che non trapasseranno; esse non torneranno a coprire la terra.

¹⁰המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃

¹⁰Egli manda fonti nelle valli, ed esse scorrono fra le montagne;

¹¹ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃

¹¹abbeverano tutte le bestie della campagna, gli asini selvatici vi si dissetano.

¹²עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃

¹²Presso a quelle si riparano gli uccelli del cielo; di mezzo alle fronde fanno udir la loro voce.

¹³משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃

¹³Egli adacqua i monti dall’alto delle sue stanze, la terra è saziata col frutto delle tue opere.

¹⁴מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃

¹⁴Egli fa germogliar l’erba per il bestiame e le piante per il servizio dell’uomo, facendo uscir dalla terra il nutrimento,

¹⁵ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃

¹⁵e il vino che rallegra il cuor dell’uomo, e l’olio che gli fa risplender la faccia, e il pane che sostenta il cuore dei mortali.

¹⁶ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃

¹⁶Gli alberi dell’Eterno sono saziati, i cedri del Libano, ch’egli ha piantati.

¹⁷אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃

¹⁷Gli uccelli vi fanno i loro nidi; la cicogna fa dei cipressi la sua dimora;

¹⁸הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃

¹⁸le alte montagne son per i camosci, le rocce sono il rifugio de’ conigli.

¹⁹עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃

¹⁹Egli ha fatto la luna per le stagioni; il sole conosce il suo tramonto.

²⁰תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃

²⁰Tu mandi le tenebre e vien la notte, nella quale tutte le bestie delle foreste si mettono in moto.

²¹הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃

²¹I leoncelli ruggono dietro la preda e chiedono il loro pasto a Dio.

²²תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃

²²Si leva il sole, esse si ritirano e vanno a giacere nei loro covi.

²³יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃

²³L’uomo esce all’opera sua e al suo lavoro fino alla sera.

²⁴מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃

²⁴Quanto son numerose le tue opere, o Eterno! Tu le hai fatte tutte con sapienza; la terra è piena delle tue ricchezze.

²⁵זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃

²⁵Ecco il mare, grande ed ampio, dove si muovon creature senza numero, animali piccoli e grandi.

²⁶שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃

²⁶Là vogano le navi e quel leviatan che hai creato per scherzare in esso.

²⁷כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃

²⁷Tutti quanti sperano in te che tu dia loro il lor cibo a suo tempo.

²⁸תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃

²⁸Tu lo dài loro ed essi lo raccolgono; tu apri la mano ed essi son saziati di beni.

²⁹תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃

²⁹Tu nascondi la tua faccia, essi sono smarriti; tu ritiri il loro fiato, ed essi muoiono e tornano nella loro polvere.

³⁰תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃

³⁰Tu mandi il tuo spirito, essi sono creati, e tu rinnovi la faccia della terra.

³¹יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃

³¹Duri in perpetuo la gloria dell’Eterno, si rallegri l’Eterno nelle opere sue!

³²המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃

³²Egli riguarda la terra, ed essa trema; egli tocca i monti, ed essi fumano.

³³אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃

³³Io canterò all’Eterno finché io viva; salmeggerò al mio Dio finché io esista.

³⁴יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃

³⁴Possa la mia meditazione essergli gradita! Io mi rallegrerò nell’Eterno.

³⁵יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃

³⁵Spariscano i peccatori dalla terra, e gli empi non siano più! Anima mia, benedici l’Eterno. Alleluia.