¹הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

¹Celebrate l’Eterno, perch’egli è buono, perché la sua benignità dura in eterno!

²יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃

²Così dicano i riscattati dall’Eterno, ch’egli ha riscattati dalla mano dell’avversario

³ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃

³e raccolti da tutti i paesi, dal levante e dal ponente, dal settentrione e dal mezzogiorno.

⁴תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃

⁴Essi andavano errando nel deserto per vie desolate; non trovavano città da abitare.

⁵רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃

⁵Affamati e assetati, l’anima veniva meno in loro.

⁶ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃

⁶Allora gridarono all’Eterno nella loro distretta, ed ei li trasse fuori dalle loro angosce.

⁷וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃

⁷Li condusse per la diritta via perché giungessero a una città da abitare.

⁸יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

⁸Celebrino l’Eterno per la sua benignità, e per le sue maraviglie a pro dei figliuoli degli uomini!

⁹כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃

⁹Poich’egli ha saziato l’anima assetata, ed ha ricolmato di beni l’anima affamata.

¹⁰ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃

¹⁰Altri dimoravano in tenebre e in ombra di morte, prigionieri nell’afflizione e nei ferri,

¹¹כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃

¹¹perché s’erano ribellati alle parole di Dio e aveano sprezzato il consiglio dell’Altissimo;

¹²ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃

¹²ond’egli abbatté il cuor loro con affanno; essi caddero, e non ci fu alcuno che li soccorresse.

¹³ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

¹³Allora gridarono all’Eterno nella loro distretta, e li salvò dalle loro angosce;

¹⁴יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃

¹⁴li trasse fuori dalle tenebre e dall’ombra di morte, e ruppe i loro legami.

¹⁵יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

¹⁵Celebrino l’Eterno per la sua benignità, e per le sue maraviglie a pro dei figliuoli degli uomini!

¹⁶כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃

¹⁶Poich’egli ha rotte le porte di rame, e ha spezzato le sbarre di ferro.

¹⁷אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃

¹⁷Degli stolti erano afflitti per la loro condotta ribelle e per le loro iniquità.

¹⁸כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃

¹⁸L’anima loro abborriva ogni cibo, ed eran giunti fino alle porte della morte.

¹⁹ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

¹⁹Allora gridarono all’Eterno nella loro distretta, e li salvò dalle loro angosce.

²⁰ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃

²⁰Mandò la sua parola e li guarì, e li scampò dalla fossa.

²¹יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

²¹Celebrino l’Eterno per la sua benignità, e per le sue maraviglie a pro dei figliuoli degli uomini!

²²ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃

²²Offrano sacrifizi di lode, e raccontino le sue opere con giubilo!

²³יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃

²³Ecco quelli che scendon nel mare su navi, che trafficano sulle grandi acque;

²⁴המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃

²⁴essi veggono le opere dell’Eterno e le sue maraviglie nell’abisso.

²⁵ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃

²⁵Poich’egli comanda e fa levare il vento di tempesta, che solleva le onde del mare.

²⁶יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃

²⁶Salgono al cielo, scendono negli abissi; l’anima loro si strugge per l’angoscia.

²⁷יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃

²⁷Traballano e barcollano come un ubriaco, e tutta la loro saviezza vien meno.

²⁸ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃

²⁸Ma, gridando essi all’Eterno nella loro distretta, egli li trae fuori dalle loro angosce.

²⁹יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃

²⁹Egli muta la tempesta in quiete, e le onde si calmano.

³⁰וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃

³⁰Essi si rallegrano perché si sono calmate, ed ei li conduce al porto da loro desiderato.

³¹יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

³¹Celebrino l’Eterno per la sua benignità, e per le sue maraviglie a pro dei figliuoli degli uomini!

³²וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃

³²Lo esaltino nell’assemblea del popolo, e lo lodino nel consiglio degli anziani!

³³ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃

³³Egli cambia i fiumi in deserto, e le fonti dell’acqua in luogo arido;

³⁴ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃

³⁴la terra fertile in pianura di sale, per la malvagità de’ suoi abitanti.

³⁵ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃

³⁵Egli cambia il deserto in uno stagno, e la terra arida in fonti d’acqua.

³⁶ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃

³⁶Egli fa quivi abitar gli affamati ed essi fondano una città da abitare.

³⁷ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃

³⁷Vi seminano campi e vi piantano vigne, e ne raccolgono frutti abbondanti.

³⁸ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃

³⁸Egli li benedice talché moltiplicano grandemente, ed egli non lascia scemare il loro bestiame.

³⁹וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃

³⁹Ma poi sono ridotti a pochi, umiliati per l’oppressione, per l’avversità e gli affanni.

⁴⁰שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃

⁴⁰Egli spande lo sprezzo sui principi, e li fa errare per deserti senza via;

⁴¹וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃

⁴¹ma innalza il povero traendolo dall’afflizione, e fa moltiplicar le famiglie a guisa di gregge.

⁴²יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃

⁴²Gli uomini retti lo vedono e si rallegrano, ed ogni iniquità ha la bocca chiusa.

⁴³מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃

⁴³Chi è savio osservi queste cose, e consideri la benignità dell’Eterno.