¹ויען איוב ויאמר׃

¹Y RESPONDIO Job, y dijo:

²אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃

²Ciertamente yo conozco que es así: ¿Y cómo se justificará el hombre con Dios?

³אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃

³Si quisiere contender con él, No le podrá responder á una cosa de mil.

⁴חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

⁴El es sabio de corazón, y poderoso en fortaleza, ¿Quién se endureció contra él, y quedó en paz?

⁵המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

⁵Que arranca los montes con su furor, Y no conocen quién los trastornó:

⁶המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃

⁶Que remueve la tierra de su lugar, Y hace temblar sus columnas:

⁷האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

⁷Que manda al sol, y no sale; Y sella las estrellas:

⁸נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃

⁸El que extiende solo los cielos, Y anda sobre las alturas de la mar:

⁹עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

⁹El que hizo el Arcturo, y el Orión, y las Pléyadas, Y los lugares secretos del mediodía:

¹⁰עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃

¹⁰El que hace cosas grandes é incomprensibles, Y maravillosas, sin número.

¹¹הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃

¹¹He aquí que él pasará delante de mí, y yo no lo veré; Y pasará, y no lo entenderé.

¹²הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

¹²He aquí, arrebatará; ¿quién le hará restituir? ¿Quién le dirá, Qué haces?

¹³אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

¹³Dios no tornará atrás su ira, Y debajo de él se encorvan los que ayudan á los soberbios.

¹⁴אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

¹⁴¿Cuánto menos le responderé yo, Y hablaré con él palabras estudiadas?

¹⁵אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

¹⁵Que aunque fuese yo justo, no responderé; Antes habré de rogar á mi juez.

¹⁶אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃

¹⁶Que si yo le invocase, y él me respondiese, Aun no creeré que haya escuchado mi voz.

¹⁷אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

¹⁷Porque me ha quebrado con tempestad, Y ha aumentado mis heridas sin causa.

¹⁸לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

¹⁸No me ha concedido que tome mi aliento; Mas hame hartado de amarguras.

¹⁹אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃

¹⁹Si habláremos de su potencia, fuerte por cierto es; Si de juicio, ¿quién me emplazará?

²⁰אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

²⁰Si yo me justificare, me condenará mi boca; Si me dijere perfecto, esto me hará inicuo.

²¹תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃

²¹Bien que yo fuese íntegro, no conozco mi alma: Reprocharé mi vida.

²²אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

²²Una cosa resta que yo diga: Al perfecto y al impío él los consume.

²³אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

²³Si azote mata de presto, Ríese de la prueba de los inocentes.

²⁴ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃

²⁴La tierra es entregada en manos de los impíos, Y él cubre el rostro de sus jueces. Si no es él, ¿quién es? ¿dónde está?

²⁵וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃

²⁵Mis días han sido más ligeros que un correo; Huyeron, y no vieron el bien.

²⁶חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃

²⁶Pasaron cual navíos veloces: Como el águila que se arroja á la comida.

²⁷אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

²⁷Si digo: Olvidaré mi queja, Dejaré mi aburrimiento, y esforzaréme:

²⁸יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃

²⁸Contúrbanme todos mis trabajos; Sé que no me darás por libre.

²⁹אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃

²⁹Yo soy impío, ¿Para qué trabajaré en vano?

³⁰אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃

³⁰Aunque me lave con aguas de nieve, Y limpie mis manos con la misma limpieza,

³¹אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

³¹Aun me hundirás en el hoyo, Y mis propios vestidos me abominarán.

³²כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

³²Porque no es hombre como yo, para que yo le responda, Y vengamos juntamente á juicio.

³³לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃

³³No hay entre nosotros árbitro Que ponga su mano sobre nosotros ambos.

³⁴יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃

³⁴Quite de sobre mí su vara, Y su terror no me espante.

³⁵אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃

³⁵Entonces hablaré, y no le temeré: Porque así no estoy en mí mismo.