¹ויבוא ויעבר ביריחו׃

¹Y HABIENDO entrado Jesús, iba pasando por Jericó;

²והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃

²Y he aquí un varón llamado Zaqueo, el cual era el principal de los publicanos, y era rico;

³ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃

³Y procuraba ver á Jesús quién fuese; mas no podía á causa de la multitud, porque era pequeño de estatura.

⁴ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃

⁴Y corriendo delante, subióse á un árbol sicómoro para verle; porque había de pasar por allí.

⁵ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃

⁵Y como vino á aquel lugar Jesús, mirando, le vió, y díjole: Zaqueo, date priesa, desciende, porque hoy es necesario que pose en tu casa.

⁶וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃

⁶Entonces él descendió apriesa, y le recibió gozoso.

⁷וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃

⁷Y viendo esto, todos murmuraban, diciendo que había entrado á posar con un hombre pecador.

⁸ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃

⁸Entonces Zaqueo, puesto en pie, dijo al Señor: He aquí, Señor, la mitad de mis bienes doy á los pobres; y si en algo he defraudado á alguno, lo vuelvo con el cuatro tanto.

⁹ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃

⁹Y Jesús le dijo: Hoy ha venido la salvación á esta casa; por cuanto él también es hijo de Abraham.

¹⁰כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

¹⁰Porque el Hijo del hombre vino á buscar y á salvar lo que se había perdido.

¹¹ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃

¹¹Y oyendo ellos estas cosas, prosiguió Jesús y dijo una parábola, por cuanto estaba cerca de Jerusalem, y porque pensaban que luego había de ser manifestado el reino de Dios.

¹²על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃

¹²Dijo pues: Un hombre noble partió á una provincia lejos, para tomar para sí un reino, y volver.

¹³ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃

¹³Mas llamados diez siervos suyos, les dió diez minas, y díjoles: Negociad entre tanto que vengo.

¹⁴ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃

¹⁴Empero sus ciudadanos le aborrecían, y enviaron tras de él una embajada, diciendo: No queremos que éste reine sobre nosotros.

¹⁵ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃

¹⁵Y aconteció, que vuelto él, habiendo tomado el reino, mandó llamar á sí á aquellos siervos á los cuales había dado el dinero, para saber lo que había negociado cada uno.

¹⁶ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃

¹⁶Y vino el primero, diciendo: Señor, tu mina ha ganado diez minas.

¹⁷ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃

¹⁷Y él le dice: Está bien, buen siervo; pues que en lo poco has sido fiel, tendrás potestad sobre diez ciudades.

¹⁸ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃

¹⁸Y vino otro, diciendo: Señor, tu mina ha hecho cinco minas.

¹⁹ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃

¹⁹Y también á éste dijo: Tú también sé sobre cinco ciudades.

²⁰ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃

²⁰Y vino otro, diciendo: Señor, he aquí tu mina, la cual he tenido guardada en un pañizuelo:

²¹מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃

²¹Porque tuve miedo de ti, que eres hombre recio; tomas lo que no pusiste, y siegas lo que no sembraste.

²²ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃

²²Entonces él le dijo: Mal siervo, de tu boca te juzgo. Sabías que yo era hombre recio, que tomo lo que no puse, y que siego lo que no sembré;

²³ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃

²³¿Por qué, no diste mi dinero al banco, y yo viniendo lo demandara con el logro?

²⁴ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃

²⁴Y dijo á los que estaban presentes: Quitadle la mina, y dadla al que tiene las diez minas.

²⁵ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃

²⁵Y ellos le dijeron: Señor, tiene diez minas.

²⁶הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃

²⁶Pues yo os digo que á cualquiera que tuviere, le será dado; mas al que no tuviere, aun lo que tiene le será quitado.

²⁷אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃

²⁷Y también á aquellos mis enemigos que no querían que yo reinase sobre ellos, traedlos acá, y degolladlos delante de mí.

²⁸ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃

²⁸Y dicho esto, iba delante subiendo á Jerusalem.

²⁹ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃

²⁹Y aconteció, que llegando cerca de Bethfagé, y de Bethania, al monte que se llama de las Olivas, envió dos de sus discípulos,

³⁰לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃

³⁰Diciendo: Id á la aldea de enfrente; en la cual como entrareis, hallaréis un pollino atado, en el que ningún hombre se ha sentado jamás; desatadlo, y traedlo.

³¹וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃

³¹Y si alguien os preguntare, ¿por qué lo desatáis? le responderéis así: Porque el Señor lo ha menester.

³²וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃

³²Y fueron los que habían sido enviados, y hallaron como les dijo.

³³ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃

³³Y desatando ellos el pollino, sus dueños les dijeron: ¿Por qué desatáis el pollino?

³⁴ויאמרו האדון צריך לו׃

³⁴Y ellos dijeron: Porque el Señor lo ha menester.

³⁵ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃

³⁵Y trajéronlo á Jesús; y habiéndo echado sus vestidos sobre el pollino, pusieron á Jesús encima.

³⁶ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃

³⁶Y yendo él tendían sus capas por el camino.

³⁷ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃

³⁷Y como llegasen ya cerca de la bajada del monte de las Olivas, toda la multitud de los discípulos, gozándose, comenzaron á alabar á Dios á gran voz por todas las maravillas que habían visto,

³⁸ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃

³⁸Diciendo: ­Bendito el rey que viene en el nombre del Señor: paz en el cielo, y gloria en lo altísimo!

³⁹ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃

³⁹Entonces algunos de los Fariseos de la compañía, le dijeron: Maestro, reprende á tus discípulos.

⁴⁰ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃

⁴⁰Y él respondiendo, les dijo: Os digo que si éstos callaren, las piedras clamarán.

⁴¹ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃

⁴¹Y como llegó cerca viendo la ciudad, lloró sobre ella,

⁴²לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃

⁴²Diciendo: ­Oh si también tú conocieses, á lo menos en este tu día, lo que toca á tu paz! mas ahora está encubierto de tus ojos.

⁴³כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃

⁴³Porque vendrán días sobre ti, que tus enemigos te cercarán con baluarte, y te pondrán cerco, y de todas partes te pondrán en estrecho,

⁴⁴וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃

⁴⁴Y te derribarán á tierra, y á tus hijos dentro de ti; y no dejarán sobre ti piedra sobre piedra; por cuanto no conociste el tiempo de tu visitación.

⁴⁵ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃

⁴⁵Y entrando en el templo, comenzó á echar fuera á todos los que vendían y compraban en él.

⁴⁶ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃

⁴⁶Diciéndoles: Escrito está: Mi casa, casa de oración es; mas vosotros la habéis hecho cueva de ladrones.

⁴⁷ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃

⁴⁷Y enseñaba cada día en el templo; mas los príncipes de los sacerdotes, y los escribas, y los principales del pueblo procuraban matarle.

⁴⁸ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃

⁴⁸Y no hallaban qué hacerle, porque todo el pueblo estaba suspenso oyéndole.