¹ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

¹Y ESTABA cerca el día de la fiesta de los ázimos, que se llama la Pascua.

²והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

²Y los príncipes de los sacerdotes y los escribas buscaban cómo le matarían; mas tenían miedo del pueblo.

³והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

³Y entró Satanás en Judas, por sobrenombre Iscariote, el cual era uno del número de los doce;

⁴וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

⁴Y fué, y habló con los príncipes de los sacerdotes, y con los magistrados, de cómo se lo entregaría.

⁵וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

⁵Los cuales se holgaron, y concertaron de darle dinero.

⁶ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

⁶Y prometió, y buscaba oportunidad para entregarle á ellos sin bulla.

⁷ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

⁷Y vino el día de los ázimos, en el cual era necesario matar la pascua.

⁸וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

⁸Y envió á Pedro y á Juan, diciendo: Id, aparejadnos la pascua para que comamos.

⁹ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

⁹Y ellos le dijeron: ¿Dónde quieres que aparejemos?

¹⁰ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

¹⁰Y él les dijo: He aquí cuando entrareis en la ciudad, os encontrará un hombre que lleva un cántaro de agua: seguidle hasta la casa donde entrare,

¹¹ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

¹¹Y decid al padre de la familia de la casa: El Maestro te dice: ¿Dónde está el aposento donde tengo de comer la pascua con mis discípulos?

¹²והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

¹²Entonces él os mostrará un gran cenáculo aderezado; aparejad allí.

¹³וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

¹³Fueron pues, y hallaron como les había dicho; y aparejaron la pascua.

¹⁴ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

¹⁴Y como fué hora, sentóse á la mesa, y con él los apóstoles.

¹⁵ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

¹⁵Y les dijo: En gran manera he deseado comer con vosotros esta pascua antes que padezca;

¹⁶כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

¹⁶Porque os digo que no comeré más de ella, hasta que se cumpla en el reino de Dios.

¹⁷ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

¹⁷Y tomando el vaso, habiendo dado gracias, dijo: Tomad esto, y partidlo entre vosotros;

¹⁸כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

¹⁸Porque os digo, que no beberé más del fruto de la vid, hasta que el reino de Dios venga.

¹⁹ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

¹⁹Y tomando el pan, habiendo dado gracias, partió, y les dió, diciendo: Esto es mi cuerpo, que por vosotros es dado: haced esto en memoria de mí.

²⁰וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

²⁰Asimismo también el vaso, después que hubo cenado, diciendo: Este vaso es el nuevo pacto en mi sangre, que por vosotros se derrama.

²¹אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

²¹Con todo eso, he aquí la mano del que me entrega, conmigo en la mesa.

²²כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

²²Y á la verdad el Hijo del hombre va, según lo que está determinado; empero ­ay de aquél hombre por el cual es entregado!

²³והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

²³Ellos entonces comenzaron á preguntar entre sí, cuál de ellos sería el que había de hacer esto.

²⁴וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

²⁴Y hubo entre ellos una contienda, quién de ellos parecía ser el mayor.

²⁵ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

²⁵Entonces él les dijo: Los reyes de las gentes se enseñorean de ellas; y los que sobre ellas tienen potestad, son llamados bienhechores:

²⁶ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

²⁶Mas vosotros, no así: antes el que es mayor entre vosotros, sea como el más mozo; y el que es príncipe, como el que sirve.

²⁷כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

²⁷Porque, ¿cuál es mayor, el que se sienta á la mesa, ó el que sirve? ¿No es el que se sienta á la mesa? Y yo soy entre vosotros como el que sirve.

²⁸ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

²⁸Empero vosotros sois los que habéis permanecido conmigo en mis tentaciones:

²⁹לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

²⁹Yo pues os ordeno un reino, como mi Padre me lo ordenó á mí,

³⁰למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

³⁰Para que comáis y bebáis en mi mesa en mi reino, y os sentéis sobre tronos juzgando á las doce tribus de Israel.

³¹ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

³¹Dijo también el Señor: Simón, Simón, he aquí Satanás os ha pedido para zarandaros como á trigo;

³²ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

³²Mas yo he rogado por ti que tu fe no falte: y tú, una vez vuelto, confirma á tus hermanos.

³³והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

³³Y él le dijo: Señor, pronto estoy á ir contigo aun á cárcel y á muerte.

³⁴ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

³⁴Y él dijo: Pedro, te digo que el gallo no cantará hoy antes que tú niegues tres veces que me conoces.

³⁵ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

³⁵Y á ellos dijo: Cuando os envié sin bolsa, y sin alforja, y sin zapatos, ¿os faltó algo? Y ellos dijeron: Nada.

³⁶ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

³⁶Y les dijo: Pues ahora, el que tiene bolsa, tómela, y también la alforja, y el que no tiene, venda su capa y compre espada.

³⁷כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

³⁷Porque os digo, que es necesario que se cumpla todavía en mí aquello que está escrito: Y con los malos fué contado: porque lo que está escrito de mí, cumplimiento tiene.

³⁸ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

³⁸Entonces ellos dijeron: Señor, he aquí dos espadas. Y él les dijo: Basta.

³⁹ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

³⁹Y saliendo, se fué, como solía, al monte de las Olivas; y sus discípulos también le siguieron.

⁴⁰ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

⁴⁰Y como llegó á aquel lugar, les dijo: Orad que no entréis en tentación.

⁴¹והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

⁴¹Y él se apartó de ellos como un tiro de piedra; y puesto de rodillas oró,

⁴²אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

⁴²Diciendo: Padre, si quieres, pasa este vaso de mí; empero no se haga mi voluntad, sino la tuya.

⁴³וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

⁴³Y le apareció un ángel del cielo confortándole.

⁴⁴ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

⁴⁴Y estando en agonía, oraba más intensamente: y fué su sudor como grandes gotas de sangre que caían hasta la tierra.

⁴⁵ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

⁴⁵Y como se levantó de la oración, y vino á sus discípulos, hallólos durmiendo de tristeza;

⁴⁶]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

⁴⁶Y les dijo: ¿Por qué dormís? Levantaos, y orad que no entréis en tentación.

⁴⁷]74-64[׃

⁴⁷Estando él aún hablando, he aquí una turba; y el que se llamaba Judas, uno de los doce, iba delante de ellos; y llegóse á Jesús para besarlo.

⁴⁸ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

⁴⁸Entonces Jesús le dijo: Judas, ¿con beso entregas al Hijo del hombre?

⁴⁹והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

⁴⁹Y viendo los que estaban con él lo que había de ser, le dijeron: Señor, ¿heriremos á cuchillo?

⁵⁰ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

⁵⁰Y uno de ellos hirió á un siervo del príncipe de los sacerdotes, y le quitó la oreja derecha.

⁵¹ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

⁵¹Entonces respondiendo Jesús, dijo: Dejad hasta aquí. Y tocando su oreja, le sanó.

⁵²ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

⁵²Y Jesús dijo á los que habían venido á él, los príncipes de los sacerdotes, y los magistrados del templo, y los ancianos: ¿Como á ladrón habéis salido con espadas y con palos?

⁵³ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

⁵³Habiendo estado con vosotros cada día en el templo, no extendisteis las manos contra mí; mas ésta es vuestra hora, y la potestad de las tinieblas.

⁵⁴ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

⁵⁴Y prendiéndole trajéronle, y metiéronle en casa del príncipe de los sacerdotes. Y Pedro le seguía de lejos.

⁵⁵ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

⁵⁵Y habiendo encendido fuego en medio de la sala, y sentándose todos alrededor, se sentó también Pedro entre ellos.

⁵⁶ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

⁵⁶Y como una criada le vió que estaba sentado al fuego, fijóse en él, y dijo: Y éste con él estaba.

⁵⁷ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

⁵⁷Entonces él lo negó, diciendo: Mujer, no le conozco.

⁵⁸ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

⁵⁸Y un poco después, viéndole otro, dijo: Y tú de ellos eras. Y Pedro dijo: Hombre, no soy.

⁵⁹ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

⁵⁹Y como una hora pasada otro afirmaba, diciendo: Verdaderamente también éste estaba con él, porque es Galileo.

⁶⁰ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

⁶⁰Y Pedro dijo: Hombre, no sé qué dices. Y luego, estando él aún hablando, el gallo cantó.

⁶¹ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

⁶¹Entonces, vuelto el Señor, miró á Pedro: y Pedro se acordó de la palabra del Señor como le había dicho: Antes que el gallo cante, me negarás tres veces.

⁶²ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

⁶²Y saliendo fuera Pedro, lloró amargamente.

⁶³והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

⁶³Y los hombres que tenían á Jesús, se burlaban de él hiriéndole;

⁶⁴ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

⁶⁴Y cubriéndole, herían su rostro, y preguntábanle, diciendo: Profetiza quién es el que te hirió.

⁶⁵ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

⁶⁵Y decían otras muchas cosas injuriándole.

⁶⁶ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

⁶⁶Y cuando fué de día, se juntaron los ancianos del pueblo, y los príncipes de los sacerdotes, y los escribas, y le trajeron á su concilio,

⁶⁷ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

⁶⁷Diciendo: ¿Eres tú el Cristo? dínos lo. Y les dijo: Si os lo dijere, no creeréis;

⁶⁸וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

⁶⁸Y también si os preguntare, no me responderéis, ni me soltaréis:

⁶⁹אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

⁶⁹Mas después de ahora el Hijo del hombre se asentará á la diestra de la potencia de Dios.

⁷⁰ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

⁷⁰Y dijeron todos: ¿Luego tú eres Hijo de Dios? Y él les dijo: Vosotros decís que yo soy.

⁷¹ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃

⁷¹Entonces ellos dijeron: ¿Qué más testimonio deseamos? porque nosotros lo hemos oído de su boca.