¹ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃

¹LEVANTANDOSE entonces toda la multitud de ellos, lleváronle á Pilato.

²ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃

²Y comenzaron á acusarle, diciendo: A éste hemos hallado que pervierte la nación, y que veda dar tributo á César, diciendo que él es el Cristo, el rey.

³וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃

³Entonces Pilato le preguntó, diciendo: ¿Eres tú el Rey de los Judíos? Y respondiéndo él, dijo: Tú lo dices.

⁴ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃

⁴Y Pilato dijo á los príncipes de los sacerdotes, y á las gentes: Ninguna culpa hallo en este hombre.

⁵והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃

⁵Mas ellos porfiaban, diciendo: Alborota al pueblo, enseñando por toda Judea, comenzando desde Galilea hasta aquí.

⁶ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃

⁶Entonces Pilato, oyendo de Galilea, preguntó si el hombre era Galileo.

⁷וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃

⁷Y como entendió que era de la jurisdicción de Herodes, le remitió á Herodes, el cual también estaba en Jerusalem en aquellos días.

⁸וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃

⁸Y Herodes, viendo á Jesús, holgóse mucho, porque hacía mucho que deseaba verle; porque había oído de él muchas cosas, y tenía esperanza que le vería hacer alguna señal.

⁹וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃

⁹Y le preguntaba con muchas palabras; mas él nada le respondió:

¹⁰ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃

¹⁰Y estaban los príncipes de los sacerdotes y los escribas acusándole con gran porfía.

¹¹ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃

¹¹Mas Herodes con su corte le menospreció, y escarneció, vistiéndole de una ropa rica; y volvióle á enviar á Pilato.

¹²ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃

¹²Y fueron hechos amigos entre sí Pilato y Herodes en el mismo día; porque antes eran enemigos entre sí.

¹³ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃

¹³Entonces Pilato, convocando los príncipes de los sacerdotes, y los magistrados, y el pueblo,

¹⁴ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃

¹⁴Les dijo: Me habéis presentado á éste por hombre que desvía al pueblo: y he aquí, preguntando yo delante de vosotros, no he hallado culpa alguna en este hombre de aquéllas de que le acusáis.

¹⁵וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃

¹⁵Y ni aun Herodes; porque os remití á él, y he aquí, ninguna cosa digna de muerte ha hecho.

¹⁶על כן איסרנו ואפטרנו׃

¹⁶Le soltaré, pues, castigado.

¹⁷ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃

¹⁷Y tenía necesidad de soltarles uno en cada fiesta.

¹⁸ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃

¹⁸Mas toda la multitud dió voces á una, diciendo: Quita á éste, y suéltanos á Barrabás:

¹⁹והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃

¹⁹(El cual había sido echado en la cárcel por una sedición hecha en la ciudad, y una muerte.)

²⁰ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃

²⁰Y hablóles otra vez Pilato, queriendo soltar á Jesús.

²¹והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃

²¹Pero ellos volvieron á dar voces, diciendo: Crucifícale, crucifícale.

²²ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃

²²Y él les dijo la tercera vez: ¿Pues qué mal ha hecho éste? Ninguna culpa de muerte he hallado en él: le castigaré, pues, y le soltaré.

²³ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃

²³Mas ellos instaban á grandes voces, pidiendo que fuese crucificado. Y las voces de ellos y de los príncipes de los sacerdotes crecían.

²⁴ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃

²⁴Entonces Pilato juzgó que se hiciese lo que ellos pedían;

²⁵ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃

²⁵Y les soltó á aquél que había sido echado en la cárcel por sedición y una muerte, al cual habían pedido; y entregó á Jesús á la voluntad de ellos.

²⁶וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃

²⁶Y llevándole, tomaron á un Simón Cireneo, que venía del campo, y le pusieron encima la cruz para que la llevase tras Jesús.

²⁷וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃

²⁷Y le seguía una grande multitud de pueblo, y de mujeres, las cuales le lloraban y lamentaban.

²⁸ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃

²⁸Mas Jesús, vuelto á ellas, les dice: Hijas de Jerusalem, no me lloréis á mí, mas llorad por vosotras mismas, y por vuestros hijos.

²⁹כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃

²⁹Porque he aquí vendrán días en que dirán: Bienaventuradas las estériles, y los vientres que no engendraron, y los pechos que no criaron.

³⁰אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃

³⁰Entonces comenzarán á decir á los montes: Caed sobre nosotros: y á los collados: Cubridnos.

³¹כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃

³¹Porque si en el árbol verde hacen estas cosas, ¿en el seco, qué se hará?

³²וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃

³²Y llevaban también con él otros dos, malhechores, á ser muertos.

³³ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃

³³Y como vinieron al lugar que se llama de la Calavera, le crucificaron allí, y á los malhechores, uno á la derecha, y otro á la izquierda.

³⁴ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃

³⁴Y Jesús decía: Padre, perdónalos, porque no saben lo que hacen. Y partiendo sus vestidos, echaron suertes.

³⁵והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃

³⁵Y el pueblo estaba mirando; y se burlaban de él los príncipes con ellos, diciendo: A otros hizo salvos: sálvese á sí, si éste es el Mesías, el escogido de Dios.

³⁶ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃

³⁶Escarnecían de él también los soldados, llegándose y presentándole vinagre,

³⁷ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃

³⁷Y diciendo: Si tú eres el Rey de los Judíos, sálvate á ti mismo.

³⁸וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃

³⁸Y había también sobre él un título escrito con letras griegas, y latinas, y hebraicas: ESTE ES EL REY DE LOS JUDIOS.

³⁹ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃

³⁹Y uno de los malhechores que estaban colgados, le injuriaba, diciendo: Si tú eres el Cristo, sálvate á ti mismo y á nosotros.

⁴⁰ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃

⁴⁰Y respondiendo el otro, reprendióle, diciendo: ¿Ni aun tú temes á Dios, estando en la misma condenación?

⁴¹והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃

⁴¹Y nosotros, á la verdad, justamente padecemos; porque recibimos lo que merecieron nuestros hechos: mas éste ningún mal hizo.

⁴²ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃

⁴²Y dijo á Jesús: Acuérdate de mí cuando vinieres á tu reino.

⁴³ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃

⁴³Entonces Jesús le dijo: De cierto te digo, que hoy estarás conmigo en el paraíso.

⁴⁴ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

⁴⁴Y cuando era como la hora de sexta, fueron hechas tinieblas sobre toda la tierra hasta la hora de nona.

⁴⁵ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃

⁴⁵Y el sol se obscureció: y el velo del templo se rompió por medio.

⁴⁶ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃

⁴⁶Entonces Jesús, clamando á gran voz, dijo: Padre, en tus manos encomiendo mi espíritu. Y habiendo dicho esto, espiró.

⁴⁷וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃

⁴⁷Y como el centurión vió lo que había acontecido, dió gloria á Dios, diciendo: Verdaderamente este hombre era justo.

⁴⁸וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃

⁴⁸Y toda la multitud de los que estaban presentes á este espectáculo, viendo lo que había acontecido, se volvían hiriendo sus pechos.

⁴⁹וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃

⁴⁹Mas todos sus conocidos, y las mujeres que le habían seguido desde Galilea, estaban lejos mirando estas cosas.

⁵⁰והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃

⁵⁰Y he aquí un varón llamado José, el cual era senador, varón bueno y justo,

⁵¹אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃

⁵¹(El cual no había consentido en el consejo ni en los hechos de ellos), de Arimatea, ciudad de la Judea, el cual también esperaba el reino de Dios;

⁵²ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃

⁵²Este llegó á Pilato, y pidió el cuerpo de Jesús.

⁵³ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃

⁵³Y quitado, lo envolvió en una sábana, y le puso en un sepulcro abierto en una peña, en el cual ninguno había aún sido puesto.

⁵⁴ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃

⁵⁴Y era día de la víspera de la Pascua; y estaba para rayar el sábado.

⁵⁵ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃

⁵⁵Y las mujeres que con él habían venido de Galilea, siguieron también y vieron el sepulcro, y cómo fué puesto su cuerpo.

⁵⁶ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃

⁵⁶Y vueltas, aparejaron drogas aromáticas y ungüentos; y reposaron el sábado, conforme al mandamiento.