¹ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

¹Y EL primer día de la semana, muy de mañana, vinieron al sepulcro, trayendo las drogas aromáticas que habían aparejado, y algunas otras mujeres con ellas.

²וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

²Y hallaron la piedra revuelta del sepulcro.

³ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

³Y entrando, no hallaron el cuerpo del Señor Jesús.

⁴ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

⁴Y aconteció, que estando ellas espantadas de esto, he aquí se pararon junto á ellas dos varones con vestiduras resplandecientes;

⁵ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

⁵Y como tuviesen ellas temor, y bajasen el rostro á tierra, les dijeron: ¿Por qué buscáis entre los muertos al que vive?

⁶איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

⁶No está aquí, mas ha resucitado: acordaos de lo que os habló, cuando aun estaba en Galilea,

⁷כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

⁷Diciendo: Es menester que el Hijo del hombre sea entregado en manos de hombres pecadores, y que sea crucificado, y resucite al tercer día.

⁸ותזכרנה את דבריו׃

⁸Entonces ellas se acordaron de sus palabras,

⁹ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

⁹Y volviendo del sepulcro, dieron nuevas de todas estas cosas á los once, y á todos los demás.

¹⁰ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

¹⁰Y eran María Magdalena, y Juana, y María madre de Jacobo, y las demás con ellas, las que dijeron estas cosas á los apóstoles.

¹¹ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

¹¹Mas á ellos les parecían como locura las palabras de ellas, y no las creyeron.

¹²ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

¹²Pero levantándose Pedro, corrió al sepulcro: y como miró dentro, vió solos los lienzos echados; y se fué maravillándose de lo que había sucedido.

¹³והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

¹³Y he aquí, dos de ellos iban el mismo día á una aldea que estaba de Jerusalem sesenta estadios, llamada Emmaús.

¹⁴והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

¹⁴E iban hablando entre sí de todas aquellas cosas que habían acaecido.

¹⁵ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

¹⁵Y aconteció que yendo hablando entre sí, y preguntándose el uno al otro, el mismo Jesús se llegó, é iba con ellos juntamente.

¹⁶ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

¹⁶Mas los ojos de ellos estaban embargados, para que no le conociesen.

¹⁷ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

¹⁷Y díjoles: ¿Qué pláticas son estas que tratáis entre vosotros andando, y estáis tristes?

¹⁸ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

¹⁸Y respondiendo el uno, que se llamaba Cleofas, le dijo: ¿Tú sólo peregrino eres en Jerusalem, y no has sabido las cosas que en ella han acontecido estos días?

¹⁹ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

¹⁹Entonces él les dijo: ¿Qué cosas? Y ellos le dijeron: De Jesús Nazareno, el cual fué varón profeta, poderoso en obra y en palabra delante de Dios y de todo el pueblo;

²⁰ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

²⁰Y cómo le entregaron los príncipes de los sacerdotes y nuestros príncipes á condenación de muerte, y le crucificaron.

²¹ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

²¹Mas nosotros esperábamos que él era el que había de redimir á Israel: y ahora sobre todo esto, hoy es el tercer día que esto ha acontecido.

²²והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

²²Aunque también unas mujeres de los nuestros nos han espantado, las cuales antes del día fueron al sepulcro:

²³ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

²³Y no hallando su cuerpo, vinieron diciendo que también habían visto visión de ángeles, los cuales dijeron que él vive.

²⁴וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

²⁴Y fueron algunos de los nuestros al sepulcro, y hallaron así como las mujeres habían dicho; más á él no le vieron.

²⁵ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

²⁵Entonces él les dijo: ­Oh insensatos, y tardos de corazón para creer todo lo que los profetas han dicho!

²⁶הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

²⁶¿No era necesario que el Cristo padeciera estas cosas, y que entrara en su gloria?

²⁷ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

²⁷Y comenzando desde Moisés, y de todos los profetas, declarábales en todas las Escrituras lo que de él decían.

²⁸ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

²⁸Y llegaron á la aldea á donde iban: y él hizo como que iba más lejos.

²⁹ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

²⁹Mas ellos le detuvieron por fuerza, diciendo: Quédate con nosotros, porque se hace tarde, y el día ya ha declinado. Entró pues á estarse con ellos.

³⁰ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

³⁰Y aconteció, que estando sentado con ellos á la mesa, tomando el pan, bendijo, y partió, y dióles.

³¹ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

³¹Entonces fueron abiertos los ojos de ellos, y le conocieron; mas él se desapareció de los ojos de ellos.

³²ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

³²Y decían el uno al otro: ¿No ardía nuestro corazón en nosotros, mientras nos hablaba en el camino, y cuando nos abría las Escrituras?

³³ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

³³Y levantándose en la misma hora, tornáronse á Jerusalem, y hallaron á los once reunidos, y á los que estaban con ellos.

³⁴האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

³⁴Que decían: Ha resucitado el Señor verdaderamente, y ha aparecido á Simón.

³⁵ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

³⁵Entonces ellos contaban las cosas que les habían acontecido en el camino, y cómo había sido conocido de ellos al partir el pan.

³⁶עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

³⁶Y entre tanto que ellos hablaban estas cosas, él se puso en medio de ellos, y les dijo: Paz á vosotros.

³⁷והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

³⁷Entonces ellos espantados y asombrados, pensaban que veían espíritu.

³⁸ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

³⁸Mas él les dice: ¿Por qué estáis turbados, y suben pensamientos á vuestros corazones?

³⁹ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

³⁹Mirad mis manos y mis pies, que yo mismo soy: palpad, y ved; que el espíritu ni tiene carne ni huesos, como veis que yo tengo.

⁴⁰ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

⁴⁰Y en diciendo esto, les mostró las manos y los pies.

⁴¹והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

⁴¹Y no creyéndolo aún ellos de gozo, y maravillados, díjoles: ¿Tenéis aquí algo de comer?

⁴²ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

⁴²Entonces ellos le presentaron parte de un pez asado, y un panal de miel.

⁴³ויקח ויאכל לעיניהם׃

⁴³Y él tomó, y comió delante de ellos.

⁴⁴ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

⁴⁴Y él les dijo: Estas son las palabras que os hablé, estando aún con vosotros: que era necesario que se cumpliesen todas las cosas que están escritas de mí en la ley de Moisés, y en los profetas, y en los salmos.

⁴⁵אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

⁴⁵Entonces les abrió el sentido, para que entendiesen las Escrituras;

⁴⁶ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

⁴⁶Y díjoles: Así está escrito, y así fué necesario que el Cristo padeciese, y resucitase de los muertos al tercer día;

⁴⁷ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

⁴⁷Y que se predicase en su nombre el arrepentimiento y la remisión de pecados en todas las naciones, comenzando de Jerusalem.

⁴⁸ואתם עדים בזאת׃

⁴⁸Y vosotros sois testigos de estas cosas.

⁴⁹והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

⁴⁹Y he aquí, yo enviaré la promesa de mi Padre sobre vosotros: mas vosotros asentad en la ciudad de Jerusalem, hasta que seáis investidos de potencia de lo alto.

⁵⁰ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

⁵⁰Y sacólos fuera hasta Bethania, y alzando sus manos, los bendijo.

⁵¹ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

⁵¹Y aconteció que bendiciéndolos, se fué de ellos; y era llevado arriba al cielo.

⁵²והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

⁵²Y ellos, después de haberle adorado, se volvieron á Jerusalem con gran gozo;

⁵³ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃

⁵³Y estaban siempre en el templo, alabando y bendiciendo á Dios. Amén.