¹ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃

¹Y DOS días después era la Pascua y los días de los panes sin levadura: y procuraban los príncipes de los sacerdotes y los escribas cómo le prenderían por engaño, y le matarían.

²ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

²Y decían: No en el día de la fiesta, porque no se haga alboroto del pueblo.

³ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃

³Y estando él en Bethania en casa de Simón el leproso, y sentado á la mesa, vino una mujer teniendo un alabastro de ungüento de nardo espique de mucho precio; y quebrando el alabastro, derramóselo sobre su cabeza.

⁴ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃

⁴Y hubo algunos que se enojaron dentro de sí, y dijeron: ¿Para qué se ha hecho este desperdicio de ungüento?

⁵כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃

⁵Porque podía esto ser vendido por más de trescientos denarios, y darse á los pobres. Y murmuraban contra ella.

⁶ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃

⁶Mas Jesús dijo: Dejadla; ¿por qué la fatigáis? Buena obra me ha hecho;

⁷כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃

⁷Que siempre tendréis los pobres con vosotros, y cuando quisiereis les podréis hacer bien; mas á mí no siempre me tendréis.

⁸את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃

⁸Esta ha hecho lo que podía; porque se ha anticipado á ungir mi cuerpo para la sepultura.

⁹אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃

⁹De cierto os digo que donde quiera que fuere predicado este evangelio en todo el mundo, también esto que ha hecho ésta, será dicho para memoria de ella.

¹⁰ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃

¹⁰Entonces Judas Iscariote, uno de los doce, vino á los príncipes de los sacerdotes, para entregársele.

¹¹והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃

¹¹Y ellos oyéndolo se holgaron, y prometieron que le darían dineros. Y buscaba oportunidad cómo le entregaría.

¹²ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃

¹²Y el primer día de los panes sin levadura, cuando sacrificaban la pascua, sus discípulos le dicen: ¿Dónde quieres que vayamos á disponer para que comas la pascua?

¹³וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃

¹³Y envía dos de sus discípulos, y les dice: Id á la ciudad, y os encontrará un hombre que lleva un cántaro de agua; seguidle;

¹⁴ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

¹⁴Y donde entrare, decid al señor de la casa: El Maestro dice: ¿Dónde está el aposento donde he de comer la pascua con mis discípulos?

¹⁵והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃

¹⁵Y él os mostrará un gran cenáculo ya preparado: aderezad para nosotros allí.

¹⁶ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃

¹⁶Y fueron sus discípulos, y vinieron á la ciudad, y hallaron como les había dicho; y aderezaron la pascua.

¹⁷ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃

¹⁷Y llegada la tarde, fué con los doce.

¹⁸ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃

¹⁸Y como se sentaron á la mesa y comiesen, dice Jesús: De cierto os digo que uno de vosotros, que come conmigo, me ha de entregar.

¹⁹ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃

¹⁹Entonces ellos comenzaron á entristecerse, y á decirle cada uno por sí: ¿Seré yo? Y el otro: ¿Seré yo?

²⁰ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃

²⁰Y él respondiendo les dijo: Es uno de los doce que moja conmigo en el plato.

²¹הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃

²¹A la verdad el Hijo del hombre va, como está de él escrito; mas ­ay de aquel hombre por quien el Hijo del hombre es entregado! bueno le fuera á aquel hombre si nunca hubiera nacido.

²²ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃

²²Y estando ellos comiendo, tomó Jesús pan, y bendiciendo, partió y les dió, y dijo: Tomad, esto es mi cuerpo.

²³ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃

²³Y tomando el vaso, habiendo hecho gracias, les dió: y bebieron de él todos.

²⁴ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃

²⁴Y les dice: Esto es mi sangre del nuevo pacto, que por muchos es derramada.

²⁵אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃

²⁵De cierto os digo que no beberé más del fruto de la vid, hasta aquel día cundo lo beberé nuevo en el reino de Dios.

²⁶ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

²⁶Y como hubieron cantado el himno, se salieron al monte de las Olivas.

²⁷ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

²⁷Jesús entonces les dice: Todos seréis escandalizados en mí esta noche; porque escrito está: Heriré al pastor, y serán derramadas las ovejas.

²⁸ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃

²⁸Mas después que haya resucitado, iré delante de vosotros á Galilea.

²⁹ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃

²⁹Entonces Pedro le dijo: Aunque todos sean escandalizados, mas no yo.

³⁰ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃

³⁰Y le dice Jesús: De cierto te digo que tú, hoy, en esta noche, antes que el gallo haya cantado dos veces, me negarás tres veces.

³¹והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃

³¹Mas él con mayor porfía decía: Si me fuere menester morir contigo, no te negaré. También todos decían lo mismo.

³²ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃

³²Y vienen al lugar que se llama Gethsemaní, y dice á sus discípulos: Sentaos aquí, entre tanto que yo oro.

³³ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃

³³Y toma consigo á Pedro y á Jacobo y á Juan, y comenzó á atemorizarse, y á angustiarse.

³⁴ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃

³⁴Y les dice: Está muy triste mi alma, hasta la muerte: esperad aquí y velad.

³⁵ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃

³⁵Y yéndose un poco adelante, se postró en tierra, y oro que si fuese posible, pasase de él aquella hora,

³⁶ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃

³⁶Y decía: Abba, Padre, todas las cosas son á ti posibles: traspasa de mí este vaso; empero no lo que yo quiero, sino lo que tú.

³⁷ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃

³⁷Y vino y los halló durmiendo; y dice á Pedro: ¿Simón, duermes? ¿No has podido velar una hora?

³⁸שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃

³⁸Velad y orad, para que no entréis en tentación: el espíritu á la verdad es presto, mas la carne enferma.

³⁹ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃

³⁹Y volviéndose á ir, oró, y dijo las mismas palabras.

⁴⁰וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃

⁴⁰Y vuelto, los halló otra vez durmiendo, porque los ojos de ellos estaban cargados; y no sabían qué responderle.

⁴¹ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃

⁴¹Y vino la tercera vez, y les dice: Dormid ya y descansad: basta, la hora es venida; he aquí, el Hijo del hombre es entregado en manos de los pecadores.

⁴²קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃

⁴²Levantaos, vamos: he aquí, el que me entrega está cerca.

⁴³עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

⁴³Y luego, aun hablando él, vino Judas, que era uno de los doce, y con él una compañía con espadas y palos, de parte de los príncipes de los sacerdotes, y de los escribas y de los ancianos.

⁴⁴והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃

⁴⁴Y el que le entregaba les había dado señal común, diciendo: Al que yo besare, aquél es: prendedle, y llevadle con seguridad.

⁴⁵הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃

⁴⁵Y como vino, se acercó luego á él, y le dice: Maestro, Maestro. Y le besó.

⁴⁶וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃

⁴⁶Entonces ellos echaron en él sus manos, y le prendieron.

⁴⁷ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

⁴⁷Y uno de los que estaban allí, sacando la espada, hirió al siervo del sumo sacerdote, y le cortó la oreja.

⁴⁸ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃

⁴⁸Y respondiendo Jesús, les dijo: ¿Como á ladrón habéis salido con espadas y con palos á tomarme?

⁴⁹ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃

⁴⁹Cada día estaba con vosotros enseñando en el templo, y no me tomasteis; pero es así, para que se cumplan las Escrituras.

⁵⁰ויעזבו אותו כלם וינוסו׃

⁵⁰Entonces dejándole todos sus discípulos, huyeron.

⁵¹ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃

⁵¹Empero un mancebillo le seguía cubierto de una sábana sobre el cuerpo desnudo; y los mancebos le prendieron:

⁵²והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃

⁵²Mas él, dejando la sábana, se huyó de ellos desnudo.

⁵³ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃

⁵³Y trajeron á Jesús al sumo sacerdote; y se juntaron á él todos los príncipes de los sacerdotes y los ancianos y los escribas.

⁵⁴ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃

⁵⁴Empero Pedro le siguió de lejos hasta dentro del patio del sumo sacerdote; y estaba sentado con los servidores, y calentándose al fuego.

⁵⁵וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃

⁵⁵Y los príncipes de los sacerdotes y todo el concilio buscaban testimonio contra Jesús, para entregarle á la muerte; mas no lo hallaban.

⁵⁶כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃

⁵⁶Porque muchos decían falso testimonio contra él; mas sus testimonios no concertaban.

⁵⁷ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃

⁵⁷Entonces levantandose unos, dieron falso testimonio contra él, diciendo:

⁵⁸שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃

⁵⁸Nosotros le hemos oído decir: Yo derribaré este templo que es hecho de mano, y en tres días edificaré otro echo sin mano.

⁵⁹וגם בזאת עדותם לא שותה׃

⁵⁹Mas ni aun así se concertaba el testimonio de ellos.

⁶⁰ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃

⁶⁰Entonces el sumo sacerdote, levantándose en medio, preguntó á Jesús, diciendo: ¿No respondes algo? ¿Qué atestiguan estos contra ti?

⁶¹והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃

⁶¹Mas él callaba, y nada respondía. El sumo sacerdote le volvió á preguntar, y le dice: ¿Eres tú el Cristo, el Hijo del Bendito?

⁶²ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

⁶²Y Jesús le dijo: Yo soy; y veréis al Hijo del hombre sentado á la diestra de la potencia de Dios, y viniendo en las nubes del cielo.

⁶³ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃

⁶³Entonces el sumo sacerdote, rasgando sus vestidos, dijo: ¿Qué más tenemos necesidad de testigos?

⁶⁴שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃

⁶⁴Oído habéis la blasfemia: ¿qué os parece? Y ellos todos le condenaron ser culpado de muerte.

⁶⁵ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃

⁶⁵Y algunos comenzaron á escupir en él, y cubrir su rostro, y á darle bofetadas, y decirle: Profetiza. Y los servidores le herían de bofetadas.

⁶⁶ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃

⁶⁶Y estando Pedro abajo en el atrio, vino una de las criadas del sumo sacerdote;

⁶⁷ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃

⁶⁷Y como vió á Pedro que se calentaba, mirándole, dice: Y tú con Jesús el Nazareno estabas.

⁶⁸ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃

⁶⁸Mas él negó, diciendo: No conozco, ni sé lo que dices. Y se salió fuera á la entrada; y cantó el gallo.

⁶⁹ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃

⁶⁹Y la criada viéndole otra vez, comenzó á decir á los que estaban allí: Este es de ellos.

⁷⁰וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃

⁷⁰Mas él negó otra vez. Y poco después, los que estaban allí dijeron otra vez á Pedro: Verdaderamente tú eres de ellos; porque eres Galileo, y tu habla es semejante.

⁷¹ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃

⁷¹Y él comenzó á maldecir y á jurar: No conozco á este hombre de quien habláis.

⁷²והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃

⁷²Y el gallo cantó la segunda vez: y Pedro se acordó de las palabras que Jesús le había dicho: Antes que el gallo cante dos veces, me negarás tres veces. Y pensando en esto, lloraba.