¹אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃

¹ENTONCES habló Jesús á las gentes y á sus discípulos,

²על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃

²Diciendo: Sobre la cátedra de Moisés se sentaron los escribas y los Fariseos:

³לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃

³Así que, todo lo que os dijeren que guardéis, guardad lo y haced lo; mas no hagáis conforme á sus obras: porque dicen, y no hacen.

⁴כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃

⁴Porque atan cargas pesadas y difíciles de llevar, y las ponen sobre los hombros de los hombres; mas ni aun con su dedo las quieren mover.

⁵ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃

⁵Antes, todas sus obras hacen para ser mirados de los hombres; porque ensanchan sus filacterias, y extienden los flecos de sus mantos;

⁶ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃

⁶Y aman los primeros asientos en las cenas, y las primeras sillas en las sinagogas;

⁷ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃

⁷Y las salutaciones en las plazas, y ser llamados de los hombres Rabbí, Rabbí.

⁸אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃

⁸Mas vosotros, no queráis ser llamados Rabbí; porque uno es vuestro Maestro, el Cristo; y todos vosotros sois hermanos.

⁹ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃

⁹Y vuestro padre no llaméis á nadie en la tierra; porque uno es vuestro Padre, el cual está en los cielos.

¹⁰גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃

¹⁰Ni seáis llamados maestros; porque uno es vuestro Maestro, el Cristo.

¹¹והגדול בכם יהי לכם למשרת׃

¹¹El que es el mayor de vosotros, sea vuestro siervo.

¹²כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

¹²Porque el que se ensalzare, será humillado; y el que se humillare, será ensalzado.

¹³אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃

¹³Mas ­ay de vosotros, escribas y Fariseos, hipócritas! porque cerráis el reino de los cielos delante de los hombres; que ni vosotros entráis, ni á los que están entrando dejáis entrar.

¹⁴אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃

¹⁴Ay de vosotros, escribas y Fariseos, hipócritas! porque coméis las casas de las viudas, y por pretexto hacéis larga oración: por esto llevaréis mas grave juicio.

¹⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃

¹⁵Ay de vosotros, escribas y Fariseos, hipócritas! porque rodeáis la mar y la tierra por hacer un prosélito; y cuando fuere hecho, le hacéis hijo del infierno doble más que vosotros.

¹⁶אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃

¹⁶Ay de vosotros, guías ciegos! que decís: Cualquiera que jurare por el templo es nada; mas cualquiera que jurare por el oro del templo, deudor es.

¹⁷אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃

¹⁷Insensatos y ciegos! porque ¿cuál es mayor, el oro, ó el templo que santifica al oro?

¹⁸ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃

¹⁸Y: Cualquiera que jurare por el altar, es nada; mas cualquiera que jurare por el presente que está sobre él, deudor es.

¹⁹אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃

¹⁹Necios y ciegos! porque, ¿cuál es mayor, el presente, ó el altar que santifica al presente?

²⁰לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃

²⁰Pues el que jurare por el altar, jura por él, y por todo lo que está sobre él;

²¹והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃

²¹Y el que jurare por el templo, jura por él, y por Aquél que habita en él;

²²והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃

²²Y el que jura por el cielo, jura por el trono de Dios, y por Aquél que está sentado sobre él.

²³אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃

²³Ay de vosotros, escribas y Fariseos, hipócritas! porque diezmáis la menta y el eneldo y el comino, y dejasteis lo que es lo más grave de la ley, es á saber, el juicio y la misericordia y la fe: esto era menester hacer, y no dejar lo otro.

²⁴מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃

²⁴Guías ciegos, que coláis el mosquito, mas tragáis el camello!

²⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃

²⁵Ay de vosotros, escribas y Fariseos, hipócritas! porque limpiais lo que está de fuera del vaso y del plato; mas de dentro están llenos de robo y de injusticia.

²⁶פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃

²⁶Fariseo ciego, limpia primero lo de dentro del vaso y del plato, para que también lo de fuera se haga limpio!

²⁷אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃

²⁷Ay de vosotros, escribas y Fariseos, hipócritas! porque sois semejantes á sepulcros blanqueados, que de fuera, á la verdad, se muestran hermosos, mas de dentro están llenos de huesos de muertos y de toda suciedad.

²⁸ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃

²⁸Así también vosotros de fuera, á la verdad, os mostráis justos á los hombres; mas de dentro, llenos estáis de hipocresía é iniquidad.

²⁹אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃

²⁹Ay de vosotros, escribas y Fariseos, hipócritas! porque edificáis los sepulcros de los profetas, y adornáis los monumentos de los justos,

³⁰ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃

³⁰Y decís: Si fuéramos en los días de nuestros padres, no hubiéramos sido sus compañeros en la sangre de los profetas.

³¹ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃

³¹Así que, testimonio dais á vosotros mismos, que sois hijos de aquellos que mataron á los profetas.

³²אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃

³²Vosotros también henchid la medida de vuestros padres!

³³נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃

³³Serpientes, generación de víboras! ¿cómo evitaréis el juicio del infierno?

³⁴לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃

³⁴Por tanto, he aquí, yo envío á vosotros profetas, y sabios, y escribas: y de ellos, á unos mataréis y crucificaréis, y á otros de ellos azotaréis en vuestras sinagogas, y perseguiréis de ciudad en ciudad:

³⁵למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃

³⁵Para que venga sobre vosotros toda la sangre justa que se ha derramado sobre la tierra, desde la sangre de Abel el justo, hasta la sangre de Zacarías, hijo de Barachîas, al cual matasteis entre el templo y el altar.

³⁶אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃

³⁶De cierto os digo que todo esto vendrá sobre esta generación.

³⁷ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃

³⁷Jerusalem, Jerusalem, que matas á los profetas, y apedreas á los que son enviados á ti! ­cuántas veces quise juntar tus hijos, como la gallina junta sus pollos debajo de las alas, y no quisiste!

³⁸הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃

³⁸He aquí vuestra casa os es dejada desierta.

³⁹כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃

³⁹Porque os digo que desde ahora no me veréis, hasta que digáis: Bendito el que viene en el nombre del Señor.