1נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃
1“My soul is weary of my life. I will give free course to my complaint. I will speak in the bitterness of my soul.
2אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃
2I will tell God, ‘Do not condemn me. Show me why you contend with me.
3הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃
3Is it good to you that you should oppress, that you should despise the work of your hands, and smile on the counsel of the wicked?
4העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃
4Do you have eyes of flesh? Or do you see as man sees?
5הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃
5Are your days as the days of mortals, or your years as man’s years,
6כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃
6that you inquire after my iniquity, and search after my sin?
7על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃
7Although you know that I am not wicked, there is no one who can deliver out of your hand.
8ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃
8“‘Your hands have framed me and fashioned me altogether, yet you destroy me.
9זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃
9Remember, I beg you, that you have fashioned me as clay. Will you bring me into dust again?
10הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃
10Haven’t you poured me out like milk, and curdled me like cheese?
11עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃
11You have clothed me with skin and flesh, and knit me together with bones and sinews.
12חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃
12You have granted me life and loving kindness. Your visitation has preserved my spirit.
13ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃
13Yet you hid these things in your heart. I know that this is with you:
14אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃
14if I sin, then you mark me. You will not acquit me from my iniquity.
15אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃
15If I am wicked, woe to me. If I am righteous, I still shall not lift up my head, being filled with disgrace, and conscious of my affliction.
16ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃
16If my head is held high, you hunt me like a lion. Again you show yourself powerful to me.
17תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃
17You renew your witnesses against me, and increase your indignation on me. Changes and warfare are with me.
18ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃
18“‘Why, then, have you brought me forth out of the womb? I wish I had given up the spirit, and no eye had seen me.
19כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃
19I should have been as though I had not been. I should have been carried from the womb to the grave.
20הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃
20Aren’t my days few? Cease then. Leave me alone, that I may find a little comfort,
21בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃
21before I go where I shall not return from, to the land of darkness and of the shadow of death;
22ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃
22the land dark as midnight, of the shadow of death, without any order, where the light is as midnight.’”