¹הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃

¹“Do you know the time when the mountain goats give birth? Do you watch when the doe bears fawns?

²תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

²Can you number the months that they fulfill? Or do you know the time when they give birth?

³תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

³They bow themselves, they bring forth their young, they end their labor pains.

⁴יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃

⁴Their young ones become strong. They grow up in the open field. They go forth, and don’t return again.

⁵מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

⁵“Who has set the wild donkey free? Or who has loosened the bonds of the swift donkey,

⁶אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

⁶Whose home I have made the wilderness, and the salt land his dwelling place?

⁷ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

⁷He scorns the tumult of the city, neither does he hear the shouting of the driver.

⁸יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃

⁸The range of the mountains is his pasture, He searches after every green thing.

⁹היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃

⁹“Will the wild ox be content to serve you? Or will he stay by your feeding trough?

¹⁰התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃

¹⁰Can you hold the wild ox in the furrow with his harness? Or will he till the valleys after you?

¹¹התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

¹¹Will you trust him, because his strength is great? Or will you leave to him your labor?

¹²התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃

¹²Will you confide in him, that he will bring home your seed, and gather the grain of your threshing floor?

¹³כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃

¹³“The wings of the ostrich wave proudly; but are they the feathers and plumage of love?

¹⁴כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃

¹⁴For she leaves her eggs on the earth, warms them in the dust,

¹⁵ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

¹⁵and forgets that the foot may crush them, or that the wild animal may trample them.

¹⁶הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

¹⁶She deals harshly with her young ones, as if they were not hers. Though her labor is in vain, she is without fear,

¹⁷כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃

¹⁷because God has deprived her of wisdom, neither has he imparted to her understanding.

¹⁸כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

¹⁸When she lifts up herself on high, she scorns the horse and his rider.

¹⁹התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

¹⁹“Have you given the horse might? Have you clothed his neck with a quivering mane?

²⁰התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

²⁰Have you made him to leap as a locust? The glory of his snorting is awesome.

²¹יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃

²¹He paws in the valley, and rejoices in his strength. He goes out to meet the armed men.

²²ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃

²²He mocks at fear, and is not dismayed, neither does he turn back from the sword.

²³עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

²³The quiver rattles against him, the flashing spear and the javelin.

²⁴ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃

²⁴He eats up the ground with fierceness and rage, neither does he stand still at the sound of the trumpet.

²⁵בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃

²⁵As often as the trumpet sounds he snorts, ‘Aha!’ He smells the battle afar off, the thunder of the captains, and the shouting.

²⁶המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃

²⁶“Is it by your wisdom that the hawk soars, and stretches her wings toward the south?

²⁷אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

²⁷Is it at your command that the eagle mounts up, and makes his nest on high?

²⁸סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃

²⁸On the cliff he dwells, and makes his home, on the point of the cliff, and the stronghold.

²⁹משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃

²⁹From there he spies out the prey. His eyes see it afar off.

³⁰ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃

³⁰His young ones also suck up blood. Where the slain are, there he is.”