1ויען אליפז התימני ויאמר׃
1Then Eliphaz the Temanite answered,
2הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃
2“If someone ventures to talk with you, will you be grieved? But who can withhold himself from speaking?
3הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃
3Behold, you have instructed many, you have strengthened the weak hands.
4כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃
4Your words have supported him who was falling, You have made firm the feeble knees.
5כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃
5But now it has come to you, and you faint. It touches you, and you are troubled.
6הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃
6Isn’t your piety your confidence? Isn’t the integrity of your ways your hope?
7זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃
7“Remember, now, whoever perished, being innocent? Or where were the upright cut off?
8כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃
8According to what I have seen, those who plow iniquity, and sow trouble, reap the same.
9מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃
9By the breath of God they perish. By the blast of his anger are they consumed.
10שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃
10The roaring of the lion, and the voice of the fierce lion, the teeth of the young lions, are broken.
11ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃
11The old lion perishes for lack of prey. The cubs of the lioness are scattered abroad.
12ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃
12“Now a thing was secretly brought to me. My ear received a whisper of it.
13בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃
13In thoughts from the visions of the night, when deep sleep falls on men,
14פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃
14fear came on me, and trembling, which made all my bones shake.
15ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃
15Then a spirit passed before my face. The hair of my flesh stood up.
16יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃
16It stood still, but I couldn’t discern its appearance. A form was before my eyes. Silence, then I heard a voice, saying,
17האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃
17‘Shall mortal man be more just than God? Shall a man be more pure than his Maker?
18הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃
18Behold, he puts no trust in his servants. He charges his angels with error.
19אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃
19How much more, those who dwell in houses of clay, whose foundation is in the dust, who are crushed before the moth!
20מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
20Between morning and evening they are destroyed. They perish forever without any regarding it.
21הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃
21Isn’t their tent cord plucked up within them? They die, and that without wisdom.’