¹וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃

¹The third day, there was a marriage in Cana of Galilee. Jesus’ mother was there.

²וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃

²Jesus also was invited, with his disciples, to the marriage.

³ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃

³When the wine ran out, Jesus’ mother said to him, “They have no wine.”

⁴ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃

⁴Jesus said to her, “Woman, what does that have to do with you and me? My hour has not yet come.”

⁵ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃

⁵His mother said to the servants, “Whatever he says to you, do it.”

⁶והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃

⁶Now there were six water pots of stone set there after the Jews’ way of purifying, containing two or three metretes 2 to 3 metretes is about 20 to 30 U. S. Gallons, or 75 to 115 litres. apiece.

⁷ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃

⁷Jesus said to them, “Fill the water pots with water.” They filled them up to the brim.

⁸ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃

⁸He said to them, “Now draw some out, and take it to the ruler of the feast.” So they took it.

⁹ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃

⁹When the ruler of the feast tasted the water now become wine, and didn’t know where it came from (but the servants who had drawn the water knew), the ruler of the feast called the bridegroom,

¹⁰ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃

¹⁰and said to him, “Everyone serves the good wine first, and when the guests have drunk freely, then that which is worse. You have kept the good wine until now!”

¹¹זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃

¹¹This beginning of his signs Jesus did in Cana of Galilee, and revealed his glory; and his disciples believed in him.

¹²ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם׃

¹²After this, he went down to Capernaum, he, and his mother, his brothers, and his disciples; and they stayed there a few days.

¹³ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃

¹³The Passover of the Jews was at hand, and Jesus went up to Jerusalem.

¹⁴וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם׃

¹⁴He found in the temple those who sold oxen, sheep, and doves, and the changers of money sitting.

¹⁵ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם׃

¹⁵He made a whip of cords, and threw all out of the temple, both the sheep and the oxen; and he poured out the changers’ money, and overthrew their tables.

¹⁶ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃

¹⁶To those who sold the doves, he said, “Take these things out of here! Don’t make my Father’s house a marketplace!”

¹⁷ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃

¹⁷His disciples remembered that it was written, “Zeal for your house will eat me up.” Psalm 69:9

¹⁸ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃

¹⁸The Jews therefore answered him, “What sign do you show us, seeing that you do these things?”

¹⁹ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו׃

¹⁹Jesus answered them, “Destroy this temple, and in three days I will raise it up.”

²⁰ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו׃

²⁰The Jews therefore said, “It took forty-six years to build this temple! Will you raise it up in three days?”

²¹והוא דבר על היכל גויתו׃

²¹But he spoke of the temple of his body.

²²ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃

²²When therefore he was raised from the dead, his disciples remembered that he said this, and they believed the Scripture, and the word which Jesus had said.

²³ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃

²³Now when he was in Jerusalem at the Passover, during the feast, many believed in his name, observing his signs which he did.

²⁴והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃

²⁴But Jesus didn’t trust himself to them, because he knew everyone,

²⁵ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃

²⁵and because he didn’t need for anyone to testify concerning man; for he himself knew what was in man.