¹ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃

¹After these things, Jesus went away to the other side of the sea of Galilee, which is also called the Sea of Tiberias.

²וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃

²A great multitude followed him, because they saw his signs which he did on those who were sick.

³ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃

³Jesus went up into the mountain, and he sat there with his disciples.

⁴וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃

⁴Now the Passover, the feast of the Jews, was at hand.

⁵וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃

⁵Jesus therefore lifting up his eyes, and seeing that a great multitude was coming to him, said to Philip, “Where are we to buy bread, that these may eat?”

⁶ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃

⁶This he said to test him, for he himself knew what he would do.

⁷ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃

⁷Philip answered him, “Two hundred denarii worth of bread is not sufficient for them, that everyone of them may receive a little.”

⁸ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃

⁸One of his disciples, Andrew, Simon Peter’s brother, said to him,

⁹יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃

⁹“There is a boy here who has five barley loaves and two fish, but what are these among so many?”

¹⁰ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃

¹⁰Jesus said, “Have the people sit down.” Now there was much grass in that place. So the men sat down, in number about five thousand.

¹¹ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃

¹¹Jesus took the loaves; and having given thanks, he distributed to the disciples, and the disciples to those who were sitting down; likewise also of the fish as much as they desired.

¹²ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃

¹²When they were filled, he said to his disciples, “Gather up the broken pieces which are left over, that nothing be lost.”

¹³ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃

¹³So they gathered them up, and filled twelve baskets with broken pieces from the five barley loaves, which were left over by those who had eaten.

¹⁴ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃

¹⁴When therefore the people saw the sign which Jesus did, they said, “This is truly the prophet who comes into the world.”

¹⁵וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃

¹⁵Jesus therefore, perceiving that they were about to come and take him by force, to make him king, withdrew again to the mountain by himself.

¹⁶ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃

¹⁶When evening came, his disciples went down to the sea,

¹⁷ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃

¹⁷and they entered into the boat, and were going over the sea to Capernaum. It was now dark, and Jesus had not come to them.

¹⁸ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃

¹⁸The sea was tossed by a great wind blowing.

¹⁹והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃

¹⁹When therefore they had rowed about twenty-five or thirty stadia, 25 to 30 stadia is about 5 to 6 kilometers or about 3 to 4 miles they saw Jesus walking on the sea, see Job 9:8 and drawing near to the boat; and they were afraid.

²⁰ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃

²⁰But he said to them, “It is I or, I AM . Don’t be afraid.”

²¹ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃

²¹They were willing therefore to receive him into the boat. Immediately the boat was at the land where they were going.

²²ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃

²²On the next day, the multitude that stood on the other side of the sea saw that there was no other boat there, except the one in which his disciples had embarked, and that Jesus hadn’t entered with his disciples into the boat, but his disciples had gone away alone.

²³ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃

²³However boats from Tiberias came near to the place where they ate the bread after the Lord had given thanks.

²⁴ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃

²⁴When the multitude therefore saw that Jesus wasn’t there, nor his disciples, they themselves got into the boats, and came to Capernaum, seeking Jesus.

²⁵וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃

²⁵When they found him on the other side of the sea, they asked him, “Rabbi, when did you come here?”

²⁶ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃

²⁶Jesus answered them, “Most certainly I tell you, you seek me, not because you saw signs, but because you ate of the loaves, and were filled.

²⁷אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃

²⁷ Don’t work for the food which perishes, but for the food which remains to eternal life, which the Son of Man will give to you. For God the Father has sealed him.”

²⁸ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃

²⁸They said therefore to him, “What must we do, that we may work the works of God?”

²⁹ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃

²⁹Jesus answered them, “This is the work of God, that you believe in him whom he has sent.”

³⁰ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃

³⁰They said therefore to him, “What then do you do for a sign, that we may see, and believe you? What work do you do?

³¹אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃

³¹Our fathers ate the manna in the wilderness. As it is written, ‘He gave them bread out of heaven Greek and Hebrew use the same word for “heaven”, “the heavens”, “the sky”, and “the air”. to eat.’” Exodus 16:4; Nehemiah 9:15; Psalm 78:24-25

³²ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃

³²Jesus therefore said to them, “Most certainly, I tell you, it wasn’t Moses who gave you the bread out of heaven, but my Father gives you the true bread out of heaven.

³³כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃

³³ For the bread of God is that which comes down out of heaven, and gives life to the world.”

³⁴ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃

³⁴They said therefore to him, “Lord, always give us this bread.”

³⁵ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃

³⁵Jesus said to them, “I am the bread of life. He who comes to me will not be hungry, and he who believes in me will never be thirsty.

³⁶ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃

³⁶ But I told you that you have seen me, and yet you don’t believe.

³⁷כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃

³⁷ All those whom the Father gives me will come to me. He who comes to me I will in no way throw out.

³⁸כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃

³⁸ For I have come down from heaven, not to do my own will, but the will of him who sent me.

³⁹וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃

³⁹ This is the will of my Father who sent me, that of all he has given to me I should lose nothing, but should raise him up at the last day.

⁴⁰וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁰ This is the will of the one who sent me, that everyone who sees the Son, and believes in him, should have eternal life; and I will raise him up at the last day.”

⁴¹וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃

⁴¹The Jews therefore murmured concerning him, because he said, “I am the bread which came down out of heaven.”

⁴²ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃

⁴²They said, “Isn’t this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? How then does he say, ‘I have come down out of heaven?’”

⁴³ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃

⁴³Therefore Jesus answered them, “Don’t murmur among yourselves.

⁴⁴לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁴ No one can come to me unless the Father who sent me draws him, and I will raise him up in the last day.

⁴⁵הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃

⁴⁵ It is written in the prophets, ‘They will all be taught by God.’ Isaiah 54:13 Therefore everyone who hears from the Father, and has learned, comes to me.

⁴⁶לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃

⁴⁶ Not that anyone has seen the Father, except he who is from God. He has seen the Father.

⁴⁷אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃

⁴⁷ Most certainly, I tell you, he who believes in me has eternal life.

⁴⁸אנכי הוא לחם החיים׃

⁴⁸ I am the bread of life.

⁴⁹אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃

⁴⁹ Your fathers ate the manna in the wilderness, and they died.

⁵⁰זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃

⁵⁰ This is the bread which comes down out of heaven, that anyone may eat of it and not die.

⁵¹אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃

⁵¹ I am the living bread which came down out of heaven. If anyone eats of this bread, he will live forever. Yes, the bread which I will give for the life of the world is my flesh.”

⁵²ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃

⁵²The Jews therefore contended with one another, saying, “How can this man give us his flesh to eat?”

⁵³ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃

⁵³Jesus therefore said to them, “Most certainly I tell you, unless you eat the flesh of the Son of Man and drink his blood, you don’t have life in yourselves.

⁵⁴האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁵⁴ He who eats my flesh and drinks my blood has eternal life, and I will raise him up at the last day.

⁵⁵כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃

⁵⁵ For my flesh is food indeed, and my blood is drink indeed.

⁵⁶האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃

⁵⁶ He who eats my flesh and drinks my blood lives in me, and I in him.

⁵⁷כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃

⁵⁷ As the living Father sent me, and I live because of the Father; so he who feeds on me, he will also live because of me.

⁵⁸זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃

⁵⁸ This is the bread which came down out of heaven—not as our fathers ate the manna, and died. He who eats this bread will live forever.”

⁵⁹כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃

⁵⁹He said these things in the synagogue, as he taught in Capernaum.

⁶⁰ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃

⁶⁰Therefore many of his disciples, when they heard this, said, “This is a hard saying! Who can listen to it?”

⁶¹ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃

⁶¹But Jesus knowing in himself that his disciples murmured at this, said to them, “Does this cause you to stumble?

⁶²מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃

⁶² Then what if you would see the Son of Man ascending to where he was before?

⁶³הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃

⁶³ It is the spirit who gives life. The flesh profits nothing. The words that I speak to you are spirit, and are life.

⁶⁴אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃

⁶⁴ But there are some of you who don’t believe.” For Jesus knew from the beginning who they were who didn’t believe, and who it was who would betray him.

⁶⁵ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃

⁶⁵He said, “For this cause have I said to you that no one can come to me, unless it is given to him by my Father.”

⁶⁶מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃

⁶⁶At this, many of his disciples went back, and walked no more with him.

⁶⁷ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃

⁶⁷Jesus said therefore to the twelve, “You don’t also want to go away, do you?”

⁶⁸ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃

⁶⁸Simon Peter answered him, “Lord, to whom would we go? You have the words of eternal life.

⁶⁹ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃

⁶⁹We have come to believe and know that you are the Christ, the Son of the living God.”

⁷⁰ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃

⁷⁰Jesus answered them, “Didn’t I choose you, the twelve, and one of you is a devil?”

⁷¹זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃

⁷¹Now he spoke of Judas, the son of Simon Iscariot, for it was he who would betray him, being one of the twelve.