¹ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃

¹As he passed by, he saw a man blind from birth.

²וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃

²His disciples asked him, “Rabbi, who sinned, this man or his parents, that he was born blind?”

³ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃

³Jesus answered, “Neither did this man sin, nor his parents; but, that the works of God might be revealed in him.

⁴עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃

⁴ I must work the works of him who sent me, while it is day. The night is coming, when no one can work.

⁵בהיותי בעולם אור העולם אני׃

⁵ While I am in the world, I am the light of the world.”

⁶ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃

⁶When he had said this, he spat on the ground, made mud with the saliva, anointed the blind man’s eyes with the mud,

⁷ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃

⁷and said to him, “Go, wash in the pool of Siloam” (which means “Sent”). So he went away, washed, and came back seeing.

⁸ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃

⁸The neighbors therefore, and those who saw that he was blind before, said, “Isn’t this he who sat and begged?”

⁹אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃

⁹Others were saying, “It is he.” Still others were saying, “He looks like him.” He said, “I am he.”

¹⁰ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃

¹⁰They therefore were asking him, “How were your eyes opened?”

¹¹ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃

¹¹He answered, “A man called Jesus made mud, anointed my eyes, and said to me, ‘Go to the pool of Siloam, and wash.’ So I went away and washed, and I received sight.”

¹²ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃

¹²Then they asked him, “Where is he?” He said, “I don’t know.”

¹³ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃

¹³They brought him who had been blind to the Pharisees.

¹⁴והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃

¹⁴It was a Sabbath when Jesus made the mud and opened his eyes.

¹⁵ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃

¹⁵Again therefore the Pharisees also asked him how he received his sight. He said to them, “He put mud on my eyes, I washed, and I see.”

¹⁶ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃

¹⁶Some therefore of the Pharisees said, “This man is not from God, because he doesn’t keep the Sabbath.” Others said, “How can a man who is a sinner do such signs?” There was division among them.

¹⁷ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃

¹⁷Therefore they asked the blind man again, “What do you say about him, because he opened your eyes?” He said, “He is a prophet.”

¹⁸ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃

¹⁸The Jews therefore did not believe concerning him, that he had been blind, and had received his sight, until they called the parents of him who had received his sight,

¹⁹וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃

¹⁹and asked them, “Is this your son, whom you say was born blind? How then does he now see?”

²⁰ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃

²⁰His parents answered them, “We know that this is our son, and that he was born blind;

²¹אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃

²¹but how he now sees, we don’t know; or who opened his eyes, we don’t know. He is of age. Ask him. He will speak for himself.”

²²כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃

²²His parents said these things because they feared the Jews; for the Jews had already agreed that if any man would confess him as Christ, he would be put out of the synagogue.

²³על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃

²³Therefore his parents said, “He is of age. Ask him.”

²⁴ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃

²⁴So they called the man who was blind a second time, and said to him, “Give glory to God. We know that this man is a sinner.”

²⁵ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃

²⁵He therefore answered, “I don’t know if he is a sinner. One thing I do know: that though I was blind, now I see.”

²⁶ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃

²⁶They said to him again, “What did he do to you? How did he open your eyes?”

²⁷ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃

²⁷He answered them, “I told you already, and you didn’t listen. Why do you want to hear it again? You don’t also want to become his disciples, do you?”

²⁸ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃

²⁸They insulted him and said, “You are his disciple, but we are disciples of Moses.

²⁹אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃

²⁹We know that God has spoken to Moses. But as for this man, we don’t know where he comes from.”

³⁰ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃

³⁰The man answered them, “How amazing! You don’t know where he comes from, yet he opened my eyes.

³¹והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃

³¹We know that God doesn’t listen to sinners, but if anyone is a worshipper of God, and does his will, he listens to him. Psalm 66:18, Proverbs 15:29; 28:9

³²מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃

³²Since the world began it has never been heard of that anyone opened the eyes of someone born blind.

³³לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃

³³If this man were not from God, he could do nothing.”

³⁴ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃

³⁴They answered him, “You were altogether born in sins, and do you teach us?” They threw him out.

³⁵וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃

³⁵Jesus heard that they had thrown him out, and finding him, he said, “Do you believe in the Son of God?”

³⁶ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃

³⁶He answered, “Who is he, Lord, that I may believe in him?”

³⁷ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃

³⁷Jesus said to him, “You have both seen him, and it is he who speaks with you.”

³⁸ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃

³⁸He said, “Lord, I believe!” and he worshiped him.

³⁹ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃

³⁹Jesus said, “I came into this world for judgment, that those who don’t see may see; and that those who see may become blind.”

⁴⁰ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃

⁴⁰Those of the Pharisees who were with him heard these things, and said to him, “Are we also blind?”

⁴¹ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃

⁴¹Jesus said to them, “If you were blind, you would have no sin; but now you say, ‘We see.’ Therefore your sin remains.