¹ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

¹Now the feast of unleavened bread, which is called the Passover, drew near.

²והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

²The chief priests and the scribes sought how they might put him to death, for they feared the people.

³והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

³Satan entered into Judas, who was surnamed Iscariot, who was numbered with the twelve.

⁴וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

⁴He went away, and talked with the chief priests and captains about how he might deliver him to them.

⁵וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

⁵They were glad, and agreed to give him money.

⁶ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

⁶He consented, and sought an opportunity to deliver him to them in the absence of the multitude.

⁷ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

⁷The day of unleavened bread came, on which the Passover must be sacrificed.

⁸וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

⁸He sent Peter and John, saying, “Go and prepare the Passover for us, that we may eat.”

⁹ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

⁹They said to him, “Where do you want us to prepare?”

¹⁰ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

¹⁰He said to them, “Behold, when you have entered into the city, a man carrying a pitcher of water will meet you. Follow him into the house which he enters.

¹¹ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

¹¹ Tell the master of the house, ‘The Teacher says to you, “Where is the guest room, where I may eat the Passover with my disciples?”’

¹²והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

¹² He will show you a large, furnished upper room. Make preparations there.”

¹³וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

¹³They went, found things as he had told them, and they prepared the Passover.

¹⁴ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

¹⁴When the hour had come, he sat down with the twelve apostles.

¹⁵ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

¹⁵He said to them, “I have earnestly desired to eat this Passover with you before I suffer,

¹⁶כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

¹⁶ for I tell you, I will no longer by any means eat of it until it is fulfilled in the Kingdom of God.”

¹⁷ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

¹⁷He received a cup, and when he had given thanks, he said, “Take this, and share it among yourselves,

¹⁸כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

¹⁸ for I tell you, I will not drink at all again from the fruit of the vine, until the Kingdom of God comes.”

¹⁹ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

¹⁹He took bread, and when he had given thanks, he broke it, and gave to them, saying, “This is my body which is given for you. Do this in memory of me.”

²⁰וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

²⁰Likewise, he took the cup after supper, saying, “This cup is the new covenant in my blood, which is poured out for you.

²¹אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

²¹ But behold, the hand of him who betrays me is with me on the table.

²²כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

²² The Son of Man indeed goes, as it has been determined, but woe to that man through whom he is betrayed!”

²³והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

²³They began to question among themselves, which of them it was who would do this thing.

²⁴וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

²⁴There arose also a contention among them, which of them was considered to be greatest.

²⁵ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

²⁵He said to them, “The kings of the nations lord it over them, and those who have authority over them are called ‘benefactors.’

²⁶ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

²⁶ But not so with you. But one who is the greater among you, let him become as the younger, and one who is governing, as one who serves.

²⁷כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

²⁷ For who is greater, one who sits at the table, or one who serves? Isn’t it he who sits at the table? But I am in the midst of you as one who serves.

²⁸ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

²⁸ But you are those who have continued with me in my trials.

²⁹לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

²⁹ I confer on you a kingdom, even as my Father conferred on me,

³⁰למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

³⁰ that you may eat and drink at my table in my Kingdom. You will sit on thrones, judging the twelve tribes of Israel.”

³¹ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

³¹The Lord said, “Simon, Simon, behold, Satan asked to have you, that he might sift you as wheat,

³²ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

³² but I prayed for you, that your faith wouldn’t fail. You, when once you have turned again, establish your brothers The word for “brothers” here may be also correctly translated “brothers and sisters” or “siblings.” .”

³³והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

³³He said to him, “Lord, I am ready to go with you both to prison and to death!”

³⁴ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

³⁴He said, “I tell you, Peter, the rooster will by no means crow today until you deny that you know me three times.”

³⁵ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

³⁵He said to them, “When I sent you out without purse, and wallet, and shoes, did you lack anything?” They said, “Nothing.”

³⁶ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

³⁶Then he said to them, “But now, whoever has a purse, let him take it, and likewise a wallet. Whoever has none, let him sell his cloak, and buy a sword.

³⁷כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

³⁷ For I tell you that this which is written must still be fulfilled in me: ‘He was counted with transgressors.’ Isaiah 53:12 For that which concerns me has an end.”

³⁸ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

³⁸They said, “Lord, behold, here are two swords.” He said to them, “That is enough.”

³⁹ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

³⁹He came out, and went, as his custom was, to the Mount of Olives. His disciples also followed him.

⁴⁰ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

⁴⁰When he was at the place, he said to them, “Pray that you don’t enter into temptation.”

⁴¹והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

⁴¹He was withdrawn from them about a stone’s throw, and he knelt down and prayed,

⁴²אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

⁴²saying, “Father, if you are willing, remove this cup from me. Nevertheless, not my will, but yours, be done.”

⁴³וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

⁴³An angel from heaven appeared to him, strengthening him.

⁴⁴ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

⁴⁴Being in agony he prayed more earnestly. His sweat became like great drops of blood falling down on the ground.

⁴⁵ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

⁴⁵When he rose up from his prayer, he came to the disciples, and found them sleeping because of grief,

⁴⁶]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

⁴⁶and said to them, “Why do you sleep? Rise and pray that you may not enter into temptation.”

⁴⁷]74-64[׃

⁴⁷While he was still speaking, behold, a multitude, and he who was called Judas, one of the twelve, was leading them. He came near to Jesus to kiss him.

⁴⁸ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

⁴⁸But Jesus said to him, “Judas, do you betray the Son of Man with a kiss?”

⁴⁹והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

⁴⁹When those who were around him saw what was about to happen, they said to him, “Lord, shall we strike with the sword?”

⁵⁰ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

⁵⁰A certain one of them struck the servant of the high priest, and cut off his right ear.

⁵¹ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

⁵¹But Jesus answered, “Let me at least do this” —and he touched his ear, and healed him.

⁵²ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

⁵²Jesus said to the chief priests, captains of the temple, and elders, who had come against him, “Have you come out as against a robber, with swords and clubs?

⁵³ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

⁵³ When I was with you in the temple daily, you didn’t stretch out your hands against me. But this is your hour, and the power of darkness.”

⁵⁴ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

⁵⁴They seized him, and led him away, and brought him into the high priest’s house. But Peter followed from a distance.

⁵⁵ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

⁵⁵When they had kindled a fire in the middle of the courtyard, and had sat down together, Peter sat among them.

⁵⁶ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

⁵⁶A certain servant girl saw him as he sat in the light, and looking intently at him, said, “This man also was with him.”

⁵⁷ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

⁵⁷He denied Jesus, saying, “Woman, I don’t know him.”

⁵⁸ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

⁵⁸After a little while someone else saw him, and said, “You also are one of them!” But Peter answered, “Man, I am not!”

⁵⁹ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

⁵⁹After about one hour passed, another confidently affirmed, saying, “Truly this man also was with him, for he is a Galilean!”

⁶⁰ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

⁶⁰But Peter said, “Man, I don’t know what you are talking about!” Immediately, while he was still speaking, a rooster crowed.

⁶¹ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

⁶¹The Lord turned, and looked at Peter. Then Peter remembered the Lord’s word, how he said to him, “Before the rooster crows you will deny me three times.”

⁶²ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

⁶²He went out, and wept bitterly.

⁶³והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

⁶³The men who held Jesus mocked him and beat him.

⁶⁴ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

⁶⁴Having blindfolded him, they struck him on the face and asked him, “Prophesy! Who is the one who struck you?”

⁶⁵ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

⁶⁵They spoke many other things against him, insulting him.

⁶⁶ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

⁶⁶As soon as it was day, the assembly of the elders of the people was gathered together, both chief priests and scribes, and they led him away into their council, saying,

⁶⁷ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

⁶⁷“If you are the Christ, tell us.” But he said to them, “If I tell you, you won’t believe,

⁶⁸וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

⁶⁸ and if I ask, you will in no way answer me or let me go.

⁶⁹אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

⁶⁹ From now on, the Son of Man will be seated at the right hand of the power of God.”

⁷⁰ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

⁷⁰They all said, “Are you then the Son of God?” He said to them, “You say it, because I am.”

⁷¹ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃

⁷¹They said, “Why do we need any more witness? For we ourselves have heard from his own mouth!”