¹ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃

¹But on the first day of the week, at early dawn, they and some others came to the tomb, bringing the spices which they had prepared.

²וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃

²They found the stone rolled away from the tomb.

³ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃

³They entered in, and didn’t find the Lord Jesus’ body.

⁴ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃

⁴It happened, while they were greatly perplexed about this, behold, two men stood by them in dazzling clothing.

⁵ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃

⁵Becoming terrified, they bowed their faces down to the earth. They said to them, “Why do you seek the living among the dead?

⁶איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃

⁶He isn’t here, but is risen. Remember what he told you when he was still in Galilee,

⁷כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

⁷saying that the Son of Man must be delivered up into the hands of sinful men, and be crucified, and the third day rise again?”

⁸ותזכרנה את דבריו׃

⁸They remembered his words,

⁹ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃

⁹returned from the tomb, and told all these things to the eleven, and to all the rest.

¹⁰ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃

¹⁰Now they were Mary Magdalene, Joanna, and Mary the mother of James. The other women with them told these things to the apostles.

¹¹ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃

¹¹These words seemed to them to be nonsense, and they didn’t believe them.

¹²ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃

¹²But Peter got up and ran to the tomb. Stooping and looking in, he saw the strips of linen lying by themselves, and he departed to his home, wondering what had happened.

¹³והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃

¹³Behold, two of them were going that very day to a village named Emmaus, which was sixty stadia 60 stadia = about 11 kilometers or about 7 miles. from Jerusalem.

¹⁴והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃

¹⁴They talked with each other about all of these things which had happened.

¹⁵ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃

¹⁵It happened, while they talked and questioned together, that Jesus himself came near, and went with them.

¹⁶ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃

¹⁶But their eyes were kept from recognizing him.

¹⁷ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃

¹⁷He said to them, “What are you talking about as you walk, and are sad?”

¹⁸ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃

¹⁸One of them, named Cleopas, answered him, “Are you the only stranger in Jerusalem who doesn’t know the things which have happened there in these days?”

¹⁹ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃

¹⁹He said to them, “What things?” They said to him, “The things concerning Jesus, the Nazarene, who was a prophet mighty in deed and word before God and all the people;

²⁰ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃

²⁰and how the chief priests and our rulers delivered him up to be condemned to death, and crucified him.

²¹ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃

²¹But we were hoping that it was he who would redeem Israel. Yes, and besides all this, it is now the third day since these things happened.

²²והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃

²²Also, certain women of our company amazed us, having arrived early at the tomb;

²³ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

²³and when they didn’t find his body, they came saying that they had also seen a vision of angels, who said that he was alive.

²⁴וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃

²⁴Some of us went to the tomb, and found it just like the women had said, but they didn’t see him.”

²⁵ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃

²⁵He said to them, “Foolish men, and slow of heart to believe in all that the prophets have spoken!

²⁶הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃

²⁶ Didn’t the Christ have to suffer these things and to enter into his glory?”

²⁷ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃

²⁷Beginning from Moses and from all the prophets, he explained to them in all the Scriptures the things concerning himself.

²⁸ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃

²⁸They drew near to the village, where they were going, and he acted like he would go further.

²⁹ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃

²⁹They urged him, saying, “Stay with us, for it is almost evening, and the day is almost over.” He went in to stay with them.

³⁰ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃

³⁰It happened, that when he had sat down at the table with them, he took the bread and gave thanks. Breaking it, he gave to them.

³¹ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃

³¹Their eyes were opened, and they recognized him, and he vanished out of their sight.

³²ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃

³²They said one to another, “Weren’t our hearts burning within us, while he spoke to us along the way, and while he opened the Scriptures to us?”

³³ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃

³³They rose up that very hour, returned to Jerusalem, and found the eleven gathered together, and those who were with them,

³⁴האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃

³⁴saying, “The Lord is risen indeed, and has appeared to Simon!”

³⁵ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃

³⁵They related the things that happened along the way, and how he was recognized by them in the breaking of the bread.

³⁶עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃

³⁶As they said these things, Jesus himself stood among them, and said to them, “Peace be to you.”

³⁷והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃

³⁷But they were terrified and filled with fear, and supposed that they had seen a spirit.

³⁸ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃

³⁸He said to them, “Why are you troubled? Why do doubts arise in your hearts?

³⁹ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃

³⁹ See my hands and my feet, that it is truly me. Touch me and see, for a spirit doesn’t have flesh and bones, as you see that I have.”

⁴⁰ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃

⁴⁰When he had said this, he showed them his hands and his feet.

⁴¹והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃

⁴¹While they still didn’t believe for joy, and wondered, he said to them, “Do you have anything here to eat?”

⁴²ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃

⁴²They gave him a piece of a broiled fish and some honeycomb.

⁴³ויקח ויאכל לעיניהם׃

⁴³He took them, and ate in front of them.

⁴⁴ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃

⁴⁴He said to them, “This is what I told you, while I was still with you, that all things which are written in the law of Moses, the prophets, and the psalms, concerning me must be fulfilled.”

⁴⁵אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃

⁴⁵Then he opened their minds, that they might understand the Scriptures.

⁴⁶ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃

⁴⁶He said to them, “Thus it is written, and thus it was necessary for the Christ to suffer and to rise from the dead the third day,

⁴⁷ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃

⁴⁷ and that repentance and remission of sins should be preached in his name to all the nations, beginning at Jerusalem.

⁴⁸ואתם עדים בזאת׃

⁴⁸ You are witnesses of these things.

⁴⁹והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃

⁴⁹ Behold, I send forth the promise of my Father on you. But wait in the city of Jerusalem until you are clothed with power from on high.”

⁵⁰ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃

⁵⁰He led them out as far as Bethany, and he lifted up his hands, and blessed them.

⁵¹ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃

⁵¹It happened, while he blessed them, that he withdrew from them, and was carried up into heaven.

⁵²והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃

⁵²They worshiped him, and returned to Jerusalem with great joy,

⁵³ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃

⁵³and were continually in the temple, praising and blessing God. Amen.