¹ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃

¹It was now two days before the feast of the Passover and the unleavened bread, and the chief priests and the scribes sought how they might seize him by deception, and kill him.

²ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

²For they said, “Not during the feast, because there might be a riot of the people.”

³ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃

³While he was at Bethany, in the house of Simon the leper, as he sat at the table, a woman came having an alabaster jar of ointment of pure nard—very costly. She broke the jar, and poured it over his head.

⁴ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃

⁴But there were some who were indignant among themselves, saying, “Why has this ointment been wasted?

⁵כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃

⁵For this might have been sold for more than three hundred denarii, 300 denarii was about a years wages for an agricultural laborer. and given to the poor.” They grumbled against her.

⁶ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃

⁶But Jesus said, “Leave her alone. Why do you trouble her? She has done a good work for me.

⁷כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃

⁷ For you always have the poor with you, and whenever you want to, you can do them good; but you will not always have me.

⁸את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃

⁸ She has done what she could. She has anointed my body beforehand for the burying.

⁹אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃

⁹ Most certainly I tell you, wherever this Good News may be preached throughout the whole world, that which this woman has done will also be spoken of for a memorial of her.”

¹⁰ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃

¹⁰Judas Iscariot, who was one of the twelve, went away to the chief priests, that he might deliver him to them.

¹¹והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃

¹¹They, when they heard it, were glad, and promised to give him money. He sought how he might conveniently deliver him.

¹²ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃

¹²On the first day of unleavened bread, when they sacrificed the Passover, his disciples asked him, “Where do you want us to go and prepare that you may eat the Passover?”

¹³וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃

¹³He sent two of his disciples, and said to them, “Go into the city, and there you will meet a man carrying a pitcher of water. Follow him,

¹⁴ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

¹⁴ and wherever he enters in, tell the master of the house, ‘The Teacher says, “Where is the guest room, where I may eat the Passover with my disciples?”’

¹⁵והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃

¹⁵ He will himself show you a large upper room furnished and ready. Get ready for us there.”

¹⁶ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃

¹⁶His disciples went out, and came into the city, and found things as he had said to them, and they prepared the Passover.

¹⁷ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃

¹⁷When it was evening he came with the twelve.

¹⁸ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃

¹⁸As they sat and were eating, Jesus said, “Most certainly I tell you, one of you will betray me—he who eats with me.”

¹⁹ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃

¹⁹They began to be sorrowful, and to ask him one by one, “Surely not I?” And another said, “Surely not I?”

²⁰ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃

²⁰He answered them, “It is one of the twelve, he who dips with me in the dish.

²¹הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃

²¹ For the Son of Man goes, even as it is written about him, but woe to that man by whom the Son of Man is betrayed! It would be better for that man if he had not been born.”

²²ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃

²²As they were eating, Jesus took bread, and when he had blessed, he broke it, and gave to them, and said, “Take, eat. This is my body.”

²³ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃

²³He took the cup, and when he had given thanks, he gave to them. They all drank of it.

²⁴ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃

²⁴He said to them, “This is my blood of the new covenant, which is poured out for many.

²⁵אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃

²⁵ Most certainly I tell you, I will no more drink of the fruit of the vine, until that day when I drink it anew in the Kingdom of God.”

²⁶ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

²⁶When they had sung a hymn, they went out to the Mount of Olives.

²⁷ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

²⁷Jesus said to them, “All of you will be made to stumble because of me tonight, for it is written, ‘I will strike the shepherd, and the sheep will be scattered.’ Zechariah 13:7

²⁸ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃

²⁸ However, after I am raised up, I will go before you into Galilee.”

²⁹ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃

²⁹But Peter said to him, “Although all will be offended, yet I will not.”

³⁰ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃

³⁰Jesus said to him, “Most certainly I tell you, that you today, even this night, before the rooster crows twice, you will deny me three times.”

³¹והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃

³¹But he spoke all the more, “If I must die with you, I will not deny you.” They all said the same thing.

³²ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃

³²They came to a place which was named Gethsemane. He said to his disciples, “Sit here, while I pray.”

³³ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃

³³He took with him Peter, James, and John, and began to be greatly troubled and distressed.

³⁴ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃

³⁴He said to them, “My soul is exceedingly sorrowful, even to death. Stay here, and watch.”

³⁵ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃

³⁵He went forward a little, and fell on the ground, and prayed that, if it were possible, the hour might pass away from him.

³⁶ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃

³⁶He said, “Abba, Father, all things are possible to you. Please remove this cup from me. However, not what I desire, but what you desire.”

³⁷ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃

³⁷He came and found them sleeping, and said to Peter, “Simon, are you sleeping? Couldn’t you watch one hour?

³⁸שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃

³⁸ Watch and pray, that you may not enter into temptation. The spirit indeed is willing, but the flesh is weak.”

³⁹ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃

³⁹Again he went away, and prayed, saying the same words.

⁴⁰וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃

⁴⁰Again he returned, and found them sleeping, for their eyes were very heavy, and they didn’t know what to answer him.

⁴¹ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃

⁴¹He came the third time, and said to them, “Sleep on now, and take your rest. It is enough. The hour has come. Behold, the Son of Man is betrayed into the hands of sinners.

⁴²קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃

⁴² Arise, let us be going. Behold, he who betrays me is at hand.”

⁴³עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

⁴³Immediately, while he was still speaking, Judas, one of the twelve, came—and with him a multitude with swords and clubs, from the chief priests, the scribes, and the elders.

⁴⁴והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃

⁴⁴Now he who betrayed him had given them a sign, saying, “Whomever I will kiss, that is he. Seize him, and lead him away safely.”

⁴⁵הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃

⁴⁵When he had come, immediately he came to him, and said, “Rabbi! Rabbi!” and kissed him.

⁴⁶וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃

⁴⁶They laid their hands on him, and seized him.

⁴⁷ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

⁴⁷But a certain one of those who stood by drew his sword, and struck the servant of the high priest, and cut off his ear.

⁴⁸ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃

⁴⁸Jesus answered them, “Have you come out, as against a robber, with swords and clubs to seize me?

⁴⁹ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃

⁴⁹ I was daily with you in the temple teaching, and you didn’t arrest me. But this is so that the Scriptures might be fulfilled.”

⁵⁰ויעזבו אותו כלם וינוסו׃

⁵⁰They all left him, and fled.

⁵¹ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃

⁵¹A certain young man followed him, having a linen cloth thrown around himself, over his naked body. The young men grabbed him,

⁵²והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃

⁵²but he left the linen cloth, and fled from them naked.

⁵³ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃

⁵³They led Jesus away to the high priest. All the chief priests, the elders, and the scribes came together with him.

⁵⁴ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃

⁵⁴Peter had followed him from a distance, until he came into the court of the high priest. He was sitting with the officers, and warming himself in the light of the fire.

⁵⁵וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃

⁵⁵Now the chief priests and the whole council sought witnesses against Jesus to put him to death, and found none.

⁵⁶כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃

⁵⁶For many gave false testimony against him, and their testimony didn’t agree with each other.

⁵⁷ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃

⁵⁷Some stood up, and gave false testimony against him, saying,

⁵⁸שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃

⁵⁸“We heard him say, ‘I will destroy this temple that is made with hands, and in three days I will build another made without hands.’”

⁵⁹וגם בזאת עדותם לא שותה׃

⁵⁹Even so, their testimony did not agree.

⁶⁰ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃

⁶⁰The high priest stood up in the midst, and asked Jesus, “Have you no answer? What is it which these testify against you?”

⁶¹והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃

⁶¹But he stayed quiet, and answered nothing. Again the high priest asked him, “Are you the Christ, the Son of the Blessed?”

⁶²ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

⁶²Jesus said, “I am. You will see the Son of Man sitting at the right hand of Power, and coming with the clouds of the sky.”

⁶³ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃

⁶³The high priest tore his clothes, and said, “What further need have we of witnesses?

⁶⁴שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃

⁶⁴You have heard the blasphemy! What do you think?” They all condemned him to be worthy of death.

⁶⁵ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃

⁶⁵Some began to spit on him, and to cover his face, and to beat him with fists, and to tell him, “Prophesy!” The officers struck him with the palms of their hands.

⁶⁶ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃

⁶⁶As Peter was in the courtyard below, one of the maids of the high priest came,

⁶⁷ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃

⁶⁷and seeing Peter warming himself, she looked at him, and said, “You were also with the Nazarene, Jesus!”

⁶⁸ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃

⁶⁸But he denied it, saying, “I neither know, nor understand what you are saying.” He went out on the porch, and the rooster crowed.

⁶⁹ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃

⁶⁹The maid saw him, and began again to tell those who stood by, “This is one of them.”

⁷⁰וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃

⁷⁰But he again denied it. After a little while again those who stood by said to Peter, “You truly are one of them, for you are a Galilean, and your speech shows it.”

⁷¹ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃

⁷¹But he began to curse, and to swear, “I don’t know this man of whom you speak!”

⁷²והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃

⁷²The rooster crowed the second time. Peter remembered the word, how that Jesus said to him, “Before the rooster crows twice, you will deny me three times.” When he thought about that, he wept.