¹משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃

¹God, why have you rejected us forever? Why does your anger smolder against the sheep of your pasture?

²זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃

²Remember your congregation, which you purchased of old, which you have redeemed to be the tribe of your inheritance; Mount Zion, in which you have lived.

³הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃

³Lift up your feet to the perpetual ruins, all the evil that the enemy has done in the sanctuary.

⁴שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃

⁴Your adversaries have roared in the midst of your assembly. They have set up their standards as signs.

⁵יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃

⁵They behaved like men wielding axes, cutting through a thicket of trees.

⁶ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃

⁷שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃

⁷They have burned your sanctuary to the ground. They have profaned the dwelling place of your Name.

⁸אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃

⁸They said in their heart, “We will crush them completely.” They have burned up all the places in the land where God was worshiped.

⁹אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃

⁹We see no miraculous signs. There is no longer any prophet, neither is there among us anyone who knows how long.

¹⁰עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃

¹⁰How long, God, shall the adversary reproach? Shall the enemy blaspheme your name forever?

¹¹למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃

¹¹Why do you draw back your hand, even your right hand? Take it out of your pocket and consume them!

¹²ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃

¹²Yet God is my King of old, working salvation in the midst of the earth.

¹³אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃

¹³You divided the sea by your strength. You broke the heads of the sea monsters in the waters.

¹⁴אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃

¹⁴You broke the heads of Leviathan in pieces. You gave him as food to people and desert creatures.

¹⁵אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃

¹⁵You opened up spring and stream. You dried up mighty rivers.

¹⁶לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃

¹⁶The day is yours, the night is also yours. You have prepared the light and the sun.

¹⁷אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃

¹⁷You have set all the boundaries of the earth. You have made summer and winter.

¹⁸זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃

¹⁸Remember this, that the enemy has mocked you, Yahweh. Foolish people have blasphemed your name.

¹⁹אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃

¹⁹Don’t deliver the soul of your dove to wild beasts. Don’t forget the life of your poor forever.

²⁰הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃

²⁰Honor your covenant, for haunts of violence fill the dark places of the earth.

²¹אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃

²¹Don’t let the oppressed return ashamed. Let the poor and needy praise your name.

²²קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃

²²Arise, God! Plead your own cause. Remember how the foolish man mocks you all day.

²³אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃

²³Don’t forget the voice of your adversaries. The tumult of those who rise up against you ascends continually.