¹אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃

¹Brothers, my heart’s desire and my prayer to God is for Israel, that they may be saved.

²כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃

²For I testify about them that they have a zeal for God, but not according to knowledge.

³כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃

³For being ignorant of God’s righteousness, and seeking to establish their own righteousness, they didn’t subject themselves to the righteousness of God.

⁴כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃

⁴For Christ is the fulfillment or, completion, or end of the law for righteousness to everyone who believes.

⁵כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃

⁵For Moses writes about the righteousness of the law, “The one who does them will live by them.” Leviticus 18:5

⁶והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃

⁶But the righteousness which is of faith says this, “Don’t say in your heart, ‘Who will ascend into heaven?’ Deuteronomy 30:12 (that is, to bring Christ down);

⁷או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃

⁷or, ‘Who will descend into the abyss?’ Deuteronomy 30:13 (that is, to bring Christ up from the dead.)”

⁸אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃

⁸But what does it say? “The word is near you, in your mouth, and in your heart”; Deuteronomy 30:14 that is, the word of faith, which we preach:

⁹כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃

⁹that if you will confess with your mouth that Jesus is Lord, and believe in your heart that God raised him from the dead, you will be saved.

¹⁰כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃

¹⁰For with the heart, one believes unto righteousness; and with the mouth confession is made unto salvation.

¹¹כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃

¹¹For the Scripture says, “Whoever believes in him will not be disappointed.” Isaiah 28:16

¹²ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃

¹²For there is no distinction between Jew and Greek; for the same Lord is Lord of all, and is rich to all who call on him.

¹³כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

¹³For, “Whoever will call on the name of the Lord will be saved.” Joel 2:32

¹⁴ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃

¹⁴How then will they call on him in whom they have not believed? How will they believe in him whom they have not heard? How will they hear without a preacher?

¹⁵ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃

¹⁵And how will they preach unless they are sent? As it is written: “How beautiful are the feet of those who preach the Good News of peace, who bring glad tidings of good things!” Isaiah 52:7

¹⁶אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃

¹⁶But they didn’t all listen to the glad news. For Isaiah says, “Lord, who has believed our report?” Isaiah 53:1

¹⁷לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃

¹⁷So faith comes by hearing, and hearing by the word of God.

¹⁸ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃

¹⁸But I say, didn’t they hear? Yes, most certainly, “Their sound went out into all the earth, their words to the ends of the world.” Psalm 19:4

¹⁹ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃

¹⁹But I ask, didn’t Israel know? First Moses says, “I will provoke you to jealousy with that which is no nation, with a nation void of understanding I will make you angry.” Deuteronomy 32:31

²⁰וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃

²⁰Isaiah is very bold, and says, “I was found by those who didn’t seek me. I was revealed to those who didn’t ask for me.” Isaiah 65:1

²¹ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃

²¹But as to Israel he says, “All day long I stretched out my hands to a disobedient and contrary people.” Isaiah 65:2