¹In those days, when there was a very great multitude, and they had nothing to eat, Jesus called his disciples to himself, and said to them,

¹ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃

² “I have compassion on the multitude, because they have stayed with me now three days, and have nothing to eat.

²נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃

³ If I send them away fasting to their home, they will faint on the way, for some of them have come a long way.”

³והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃

⁴His disciples answered him, “From where could one satisfy these people with bread here in a deserted place?”

⁴ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃

⁵He asked them, “How many loaves do you have?” They said, “Seven.”

⁵וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃

⁶He commanded the multitude to sit down on the ground, and he took the seven loaves. Having given thanks, he broke them, and gave them to his disciples to serve, and they served the multitude.

⁶ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃

⁷They had a few small fish. Having blessed them, he said to serve these also.

⁷ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃

⁸They ate, and were filled. They took up seven baskets of broken pieces that were left over.

⁸ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃

⁹Those who had eaten were about four thousand. Then he sent them away.

⁹והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃

¹⁰Immediately he entered into the boat with his disciples, and came into the region of Dalmanutha.

¹⁰אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃

¹¹The Pharisees came out and began to question him, seeking from him a sign from heaven, and testing him.

¹¹ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃

¹²He sighed deeply in his spirit, and said, “Why does this generation The word translated “generation” here (genea) could also be translated “people,” “race,” or “family.” seek a sign? Most certainly I tell you, no sign will be given to this generation.”

¹²ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃

¹³He left them, and again entering into the boat, departed to the other side.

¹³ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃

¹⁴They forgot to take bread; and they didn’t have more than one loaf in the boat with them.

¹⁴וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃

¹⁵He warned them, saying, “Take heed: beware of the yeast of the Pharisees and the yeast of Herod.”

¹⁵ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃

¹⁶They reasoned with one another, saying, “It’s because we have no bread.”

¹⁶ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃

¹⁷Jesus, perceiving it, said to them, “Why do you reason that it’s because you have no bread? Don’t you perceive yet, neither understand? Is your heart still hardened?

¹⁷וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃

¹⁸ Having eyes, don’t you see? Having ears, don’t you hear? Don’t you remember?

¹⁸עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃

¹⁹ When I broke the five loaves among the five thousand, how many baskets full of broken pieces did you take up?” They told him, “Twelve.”

¹⁹כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃

²⁰ “When the seven loaves fed the four thousand, how many baskets full of broken pieces did you take up?” They told him, “Seven.”

²⁰ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃

²¹He asked them, “Don’t you understand, yet?”

²¹ויאמר אליהם איך לא תבינו׃

²²He came to Bethsaida. They brought a blind man to him, and begged him to touch him.

²²ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃

²³He took hold of the blind man by the hand, and brought him out of the village. When he had spit on his eyes, and laid his hands on him, he asked him if he saw anything.

²³ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃

²⁴He looked up, and said, “I see men; for I see them like trees walking.”

²⁴ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃

²⁵Then again he laid his hands on his eyes. He looked intently, and was restored, and saw everyone clearly.

²⁵ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃

²⁶He sent him away to his house, saying, “Don’t enter into the village, nor tell anyone in the village.”

²⁶וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃

²⁷Jesus went out, with his disciples, into the villages of Caesarea Philippi. On the way he asked his disciples, “Who do men say that I am?”

²⁷ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃

²⁸They told him, “John the Baptizer, and others say Elijah, but others: one of the prophets.”

²⁸ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃

²⁹He said to them, “But who do you say that I am?” Peter answered, “You are the Christ.”

²⁹וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃

³⁰He commanded them that they should tell no one about him.

³⁰ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃

³¹He began to teach them that the Son of Man must suffer many things, and be rejected by the elders, the chief priests, and the scribes, and be killed, and after three days rise again.

³¹ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃

³²He spoke to them openly. Peter took him, and began to rebuke him.

³²והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃

³³But he, turning around, and seeing his disciples, rebuked Peter, and said, “Get behind me, Satan! For you have in mind not the things of God, but the things of men.”

³³ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃

³⁴He called the multitude to himself with his disciples, and said to them, “Whoever wants to come after me, let him deny himself, and take up his cross, and follow me.

³⁴ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃

³⁵ For whoever wants to save his life will lose it; and whoever will lose his life for my sake and the sake of the Good News will save it.

³⁵כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃

³⁶ For what does it profit a man, to gain the whole world, and forfeit his life?

³⁶כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃

³⁷ For what will a man give in exchange for his life?

³⁷או מה יתן איש פדיון נפשו׃

³⁸ For whoever will be ashamed of me and of my words in this adulterous and sinful generation, the Son of Man also will be ashamed of him, when he comes in the glory of his Father with the holy angels.”

³⁸כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃