¹He said to them, “Most certainly I tell you, there are some standing here who will in no way taste death until they see the Kingdom of God come with power.”

¹ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃

²After six days Jesus took with him Peter, James, and John, and brought them up onto a high mountain privately by themselves, and he was changed into another form in front of them.

²ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃

³His clothing became glistening, exceedingly white, like snow, such as no launderer on earth can whiten them.

³ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃

⁴Elijah and Moses appeared to them, and they were talking with Jesus.

⁴וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃

⁵Peter answered Jesus, “Rabbi, it is good for us to be here. Let’s make three tents: one for you, one for Moses, and one for Elijah.”

⁵ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃

⁶For he didn’t know what to say, for they were very afraid.

⁶כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃

⁷A cloud came, overshadowing them, and a voice came out of the cloud, “This is my beloved Son. Listen to him.”

⁷ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃

⁸Suddenly looking around, they saw no one with them any more, except Jesus only.

⁸והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃

⁹As they were coming down from the mountain, he commanded them that they should tell no one what things they had seen, until after the Son of Man had risen from the dead.

⁹וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃

¹⁰They kept this saying to themselves, questioning what the “rising from the dead” meant.

¹⁰וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃

¹¹They asked him, saying, “Why do the scribes say that Elijah must come first?”

¹¹וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃

¹²He said to them, “Elijah indeed comes first, and restores all things. How is it written about the Son of Man, that he should suffer many things and be despised?

¹²ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃

¹³ But I tell you that Elijah has come, and they have also done to him whatever they wanted to, even as it is written about him.”

¹³אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃

¹⁴Coming to the disciples, he saw a great multitude around them, and scribes questioning them.

¹⁴ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃

¹⁵Immediately all the multitude, when they saw him, were greatly amazed, and running to him greeted him.

¹⁵וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃

¹⁶He asked the scribes, “What are you asking them?”

¹⁶וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃

¹⁷One of the multitude answered, “Teacher, I brought to you my son, who has a mute spirit;

¹⁷ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃

¹⁸and wherever it seizes him, it throws him down, and he foams at the mouth, and grinds his teeth, and wastes away. I asked your disciples to cast it out, and they weren’t able.”

¹⁸והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃

¹⁹He answered him, “Unbelieving generation, how long shall I be with you? How long shall I bear with you? Bring him to me.”

¹⁹ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃

²⁰They brought him to him, and when he saw him, immediately the spirit convulsed him, and he fell on the ground, wallowing and foaming at the mouth.

²⁰ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃

²¹He asked his father, “How long has it been since this has come to him?” He said, “From childhood.

²¹וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃

²²Often it has cast him both into the fire and into the water, to destroy him. But if you can do anything, have compassion on us, and help us.”

²²ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃

²³Jesus said to him, “If you can believe, all things are possible to him who believes.”

²³ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃

²⁴Immediately the father of the child cried out with tears, “I believe. Help my unbelief!”

²⁴ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃

²⁵When Jesus saw that a multitude came running together, he rebuked the unclean spirit, saying to him, “You mute and deaf spirit, I command you, come out of him, and never enter him again!”

²⁵וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃

²⁶Having cried out, and convulsed greatly, it came out of him. The boy became like one dead; so much that most of them said, “He is dead.”

²⁶ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃

²⁷But Jesus took him by the hand, and raised him up; and he arose.

²⁷ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃

²⁸When he had come into the house, his disciples asked him privately, “Why couldn’t we cast it out?”

²⁸ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃

²⁹He said to them, “This kind can come out by nothing, except by prayer and fasting.”

²⁹ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃

³⁰They went out from there, and passed through Galilee. He didn’t want anyone to know it.

³⁰ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃

³¹For he was teaching his disciples, and said to them, “The Son of Man is being handed over to the hands of men, and they will kill him; and when he is killed, on the third day he will rise again.”

³¹כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃

³²But they didn’t understand the saying, and were afraid to ask him.

³²והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃

³³He came to Capernaum, and when he was in the house he asked them, “What were you arguing among yourselves on the way?”

³³ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃

³⁴But they were silent, for they had disputed one with another on the way about who was the greatest.

³⁴ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃

³⁵He sat down, and called the twelve; and he said to them, “If any man wants to be first, he shall be last of all, and servant of all.”

³⁵וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃

³⁶He took a little child, and set him in their midst. Taking him in his arms, he said to them,

³⁶ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃

³⁷ “Whoever receives one such little child in my name, receives me, and whoever receives me, doesn’t receive me, but him who sent me.”

³⁷כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃

³⁸John said to him, “Teacher, we saw someone who doesn’t follow us casting out demons in your name; and we forbade him, because he doesn’t follow us.”

³⁸ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃

³⁹But Jesus said, “Don’t forbid him, for there is no one who will do a mighty work in my name, and be able quickly to speak evil of me.

³⁹ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃

⁴⁰ For whoever is not against us is on our side.

⁴⁰כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃

⁴¹ For whoever will give you a cup of water to drink in my name, because you are Christ’s, most certainly I tell you, he will in no way lose his reward.

⁴¹כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

⁴² Whoever will cause one of these little ones who believe in me to stumble, it would be better for him if he were thrown into the sea with a millstone hung around his neck.

⁴²וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃

⁴³ If your hand causes you to stumble, cut it off. It is better for you to enter into life maimed, rather than having your two hands to go into Gehenna, or, Hell into the unquenchable fire,

⁴³ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

⁴⁴ ‘where their worm doesn’t die, and the fire is not quenched.’

⁴⁴אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

⁴⁵ If your foot causes you to stumble, cut it off. It is better for you to enter into life lame, rather than having your two feet to be cast into Gehenna, or, Hell into the fire that will never be quenched—

⁴⁵ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

⁴⁶ ‘where their worm doesn’t die, and the fire is not quenched.’

⁴⁶אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

⁴⁷ If your eye causes you to stumble, cast it out. It is better for you to enter into the Kingdom of God with one eye, rather than having two eyes to be cast into the Gehenna or, Hell of fire,

⁴⁷ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃

⁴⁸ ‘where their worm doesn’t die, and the fire is not quenched.’ Isaiah 66:24

⁴⁸אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

⁴⁹ For everyone will be salted with fire, and every sacrifice will be seasoned with salt.

⁴⁹כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃

⁵⁰ Salt is good, but if the salt has lost its saltiness, with what will you season it? Have salt in yourselves, and be at peace with one another.”

⁵⁰טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃