¹Paul, a servant of Jesus Christ, called to be an apostle, set apart for the Good News of God,

¹פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃

²which he promised before through his prophets in the holy Scriptures,

²אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃

³concerning his Son, who was born of the seed of David according to the flesh,

³על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃

⁴who was declared to be the Son of God with power, according to the Spirit of holiness, by the resurrection from the dead, Jesus Christ our Lord,

⁴אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃

⁵through whom we received grace and apostleship, for obedience of faith among all the nations, for his name’s sake;

⁵אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃

⁶among whom you are also called to belong to Jesus Christ;

⁶אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃

⁷to all who are in Rome, beloved of God, called to be saints: Grace to you and peace from God our Father and the Lord Jesus Christ.

⁷לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

⁸First, I thank my God through Jesus Christ for all of you, that your faith is proclaimed throughout the whole world.

⁸בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃

⁹For God is my witness, whom I serve in my spirit in the Good News of his Son, how unceasingly I make mention of you always in my prayers,

⁹כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃

¹⁰requesting, if by any means now at last I may be prospered by the will of God to come to you.

¹⁰בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃

¹¹For I long to see you, that I may impart to you some spiritual gift, to the end that you may be established;

¹¹כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃

¹²that is, that I with you may be encouraged in you, each of us by the other’s faith, both yours and mine.

¹²והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃

¹³Now I don’t desire to have you unaware, brothers, that I often planned to come to you, and was hindered so far, that I might have some fruit among you also, even as among the rest of the Gentiles.

¹³ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃

¹⁴I am debtor both to Greeks and to foreigners, both to the wise and to the foolish.

¹⁴מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃

¹⁵So, as much as is in me, I am eager to preach the Good News to you also who are in Rome.

¹⁵לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃

¹⁶For I am not ashamed of the Good News of Christ, for it is the power of God for salvation for everyone who believes; for the Jew first, and also for the Greek.

¹⁶כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

¹⁷For in it is revealed God’s righteousness from faith to faith. As it is written, “But the righteous shall live by faith.” Habakkuk 2:4

¹⁷כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃

¹⁸For the wrath of God is revealed from heaven against all ungodliness and unrighteousness of men, who suppress the truth in unrighteousness,

¹⁸כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

¹⁹because that which is known of God is revealed in them, for God revealed it to them.

¹⁹יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃

²⁰For the invisible things of him since the creation of the world are clearly seen, being perceived through the things that are made, even his everlasting power and divinity; that they may be without excuse.

²⁰כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃

²¹Because, knowing God, they didn’t glorify him as God, neither gave thanks, but became vain in their reasoning, and their senseless heart was darkened.

²¹יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

²²Professing themselves to be wise, they became fools,

²²ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃

²³and traded the glory of the incorruptible God for the likeness of an image of corruptible man, and of birds, and four-footed animals, and creeping things.

²³וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃

²⁴Therefore God also gave them up in the lusts of their hearts to uncleanness, that their bodies should be dishonored among themselves,

²⁴על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃

²⁵who exchanged the truth of God for a lie, and worshiped and served the creature rather than the Creator, who is blessed forever. Amen.

²⁵אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃

²⁶For this reason, God gave them up to vile passions. For their women changed the natural function into that which is against nature.

²⁶בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃

²⁷Likewise also the men, leaving the natural function of the woman, burned in their lust toward one another, men doing what is inappropriate with men, and receiving in themselves the due penalty of their error.

²⁷וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃

²⁸Even as they refused to have God in their knowledge, God gave them up to a reprobate mind, to do those things which are not fitting;

²⁸וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃

²⁹being filled with all unrighteousness, sexual immorality, wickedness, covetousness, malice; full of envy, murder, strife, deceit, evil habits, secret slanderers,

²⁹וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃

³⁰backbiters, hateful to God, insolent, haughty, boastful, inventors of evil things, disobedient to parents,

³⁰הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃

³¹without understanding, covenant breakers, without natural affection, unforgiving, unmerciful;

³¹נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃

³²who, knowing the ordinance of God, that those who practice such things are worthy of death, not only do the same, but also approve of those who practice them.

³²יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃